ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
שלושה חלקים ישנם בתשובה: חרטה, וידוי וקבלה לעתיד . לפעמים עלולה להתגנב לאדם בשעת הווידוי מחשבה מייאשת: "לשם מה זה טוב? ככל שאני מתוודה יותר אני מרגיש שאני כ"כ רשע עד שאין לי כוח לתקן את מעשיי...".
כדי להתגבר על מחשבה זו עלינו להבין את המשמעות האמתית של הווידוי. הקב"ה לא ציווה אותנו לעמוד ביום הכיפורים, למנות את החטאים ולהישבר לרסיסים מהכמות והחומרה שלהם. התנהגות כזאת יכולה להוביל את האדם דווקא לייאוש ולמחשבה שאין לו שום יכולת להתנער מחטאיו והוא בעצם רשע מלא עברות. זה ודאי לא מה שהקב"ה רוצה.
מטרת החרטה והווידוי היא אחרת. הקב"ה מצווה עלינו שנעמוד מאחורי המעשים שעשינו ונקבל עליהם אחריות. משמעותה של החרטה היא שהאדם מודה בכך שחטא, אך מעוניין להתקדם הלאה ולצאת מהמשבר. נכון, אכן התרחש החטא, אך כאשר האדם עומד ביום הכיפורים 'לפני ה'', הוא רוצה להישאר במקום הזה, במקום של "ואני קרבת אלקים לי טוב". החרטה והווידוי אינם אמורים להעציב את האדם אלא להפך, למלא אותו בכוחות חדשים . כך יכול האדם להמשיך לשלב הבא, ולקבל על עצמו שלא יחזור בעתיד על מעשיו הרעים.
הלכה- נטילת ידיים ביום הכיפורים
בבוקר, לאחר הקימה מהשינה, ייטול ידיים שלוש פעמים עד סוף פרקי האצבעות, מפני שרוח רעה שורה על הידיים לאחר שנת הלילה, והיא עלולה להזיק לפתחי הגוף, וכדי להסירה צריכים ליטול כל יד שלוש פעמים לסירוגין. ולאחר שיתפנה בשירותים יחזור וייטול את ידיו עוד פעם אחת ויברך 'על נטילת ידיים', מפני שנטילה זו היא מצווה, שתיקנו חכמים ליטול ידיים בברכה לקראת תפילת שחרית. ואף שבכל יום אנו רגילים להדר בכל הנטילות ליטול את כל כפות הידיים, ביום הכיפורים יש ליטול עד סוף קשרי האצבעות, מפני שמעיקר הדין נטילה זו מספיקה הן כהכנה לתפילת שחרית והן להסרת הרוח הרעה.
לצורך מצווה מותר ליטול ידיים, לפיכך רשאים הכהנים ליטול את כל כף ידם לקראת ברכת כהנים. (מתוך 'פניני הלכה')
דברים שבלב- העבירה הכי גרועה
"מה העבירה הכי גרועה?" שאל מוטי את ירון המדריך. "לומר לך את האמת – גם העבירה הכי קלה, אם חוזרים עליה הרבה פעמים נעשית לגרועה שבעבירות. לעומת זאת – גם אם נופלים בעבירה חמורה מאד, אם מתוודים עליה מיד ורוצים מאד לתקן אותה, היא מאבדת מעט מחומרתה", אמר ירון.
"תסביר קצת, אני לא מבין", אמר מוטי.
"תראה, נגיד אכלתי משהו לא כשר, אבל ממש התחרטתי על זה ובקשתי סליחה ואמרתי שלא אשוב לעשות את זה. היחס שלי לנפילה יגרום לי שלא לשוב אליה יותר. אבל אם מישהו ראה משהו לא צנוע באינטרנט והוא אומר לעצמו: 'מה כבר עשיתי, בסך הכל הסתכלתי, לא עשיתי עבירה ממש'. חוץ מזה שהוא טועה במחשבה הזאת, כי האמת היא שזהו חטא ועוד איך, הוא גם גורם לעצמו ליפול עוד ועוד, מכיוון שהוא לא רואה במעשים הללו בעיה. בנוסף לכך, בגלל שהוא לא חושב שהוא עובר עבירה, הוא לאט לאט ייפול עוד ועוד עד שהוא יגיע למעשים הרבה יותר חמורים. המצב הזה מעכב את התשובה . לעומת זאת, זה שאכל משהו לא כשר והתחרט על כך מעומק ליבו לא ייתן לעבירה לחזור ולכן היא תלך ותיעלם.
ממש כמו חבל. כל חוט ממנו מורכב החבל הוא דק מאד וניתן לקרוע אותו במשיכה קלה. אבל כתוצאה מהצטרפות של כל החבלים יחד נוצר חבל שקשה מאד לקרוע. כך ממש גם בעבירה שנראית לנו קטנה מאד, אם היא נמשכת עוד ועוד , היא תתחזק ויהיה קשה מאד להפסיק אותה . מעבר לזה – היא תוביל גם לעבירות יותר חמורות כי הכלל הוא ש'עבירה גוררת עבירה'".
"עכשיו זה יותר מובן", אמר מוטי. "אבל עדיין, למה צריך להתרגש מכל עבירה קטנה, נגיד, מה הבעיה בזה שקמתי היום מאוחר לתפילה?"
"הנקודה היא", אמר ירון, "שלא צריך להסתכל כמה קטן החטא שחטאנו אלא כמה גדול מי שחטאנו לפניו . אם נחשוב על גדולת ה' ועל החובות הרבים שאנו חייבים לו בעקבות חסדיו הגדולים והרבים לנו, כל מחשבה קלה להמרות את דבריו תתבטל מיד, או לפחות תאבד מכוחה".
סיפור- חנוכה באמלנד
חנוכה באמלנד זו לא בדיוק עונת התיירות. קר, קר מאוד. כל מקומי שיכול לברוח משם, בורח.
21.00. אנחנו עוגנים באמלנד. חושך. אי קטן וקפוא וחשוך. אף תייר. כ"כ מתאים לנו. אני קפואה. אנחנו צועדים בשלג למלון. מגיעים ודופקים על דלת סגורה ומחכים. קר מאוד. בסוף פותח לנו את הדלת ג'ייקוב, המנהל. "חדר? הלילה? מאיפה באתם? מאמסטרדם? רציתם להתרחק? הצלחתם.."
הוא ייתן לנו חדר. אבל קודם הוא צריך למצוא מפתחות ולנקות ולשאוב שטיחים ולהחליף מצעים, כי אף-אחד לא היה פה כבר חודשים. אנחנו מחכים. ושותים תה. ושותים ויסקי. ועוד תה. וג'ייקוב יורד אלינו. "החדר מוכן". הוא מביט בנו במבט חשדני. "מישראל", אנחנו עונים בלי חשק. שייתן כבר מפתח ודי. מתרחבות לו העיניים, לג'ייקוב. "יהודים?"
יהודים, יהודים. בטח שיהודים. יהודים שכרגע לא בטוחים שהם רוצים להיות יהודים, שלא מבינים מה זה אומר בדיוק להיות יהודים. שנסעו במטוס וברכבת ובמעבורת בים הצפוני, והדבר האחרון שהם רצו שיקרה להם בסוף הולנד, אחרי מאות ק"מ של מישור ודשא ומים קפואים, זה שיזכירו להם את זה. בטח יהודים, אלא מה? ג'ייקוב מכניס יד לתוך צווארון הסוודר שלו ומוציא משם מגן-דוד. מנשק אותו, וכמעט מנשק גם אותנו. "ברוכים הבאים אחים", הוא אומר בעברית הולנדית. "גם אני יהודי".
ריבונו של עולם, מה בסך הכל ביקשתי? שתיתן לי קצת להיעלם בתוך העולם הגדול שלך. אני מתחילה לבכות. ג'ייקוב מראה לי שיש לו מתחת לבר, ספר תהלים קטן שהוא שומר עליו מכל משמר. אני פותחת את הספר של ג'ייקוב, ומבעד לדמעות אני קוראת איפה שנפתח.
"פליאה דעת ממני, נשגבה, לא אוכל לה. אנא אלך מרוחך ואנה מפניך אברח. אם אסק שמים, שם אתה. ואציעה שאול, הנך. אשא כנפי שחר, אשכנה באחרית ים. גם שם ידך תנחני, ותאחזני ימינך".
רבון העולמים. אני צועקת וקוראת בחושך כבר שנים, ונדמה שאיש לא שומע. הצילו. אני מתחילה להרגיש אותך. אתה בכל מקום, קרוב יותר ממה שהדעת סובלת. דבר כזה לא הרגשתי מעולם. מה זה? לא אותך חיפשתי. תעזוב אותי. מה בעצם ביקשתי? אני יודעת איך הם קוראים לדבר הזה, שרואים ומרגישים אותך בכל פינה. השגחה. אני מרגישה את השגחתך.
שני נרות חנוכה במלון של ג'ייקוב מחייכים אליי. תברחי, זה בסדר, אנחנו אתך. אור קטן בחושך של אמלנד, בחושך שלך. אל תפחדי. יש לנו אור להאיר בך. ואם רק תיתני, לא עכשיו, כשתגמרי לברוח, כשתביני שאין ממה. כשיהיה לך מספיק אומץ, אם רק תפתחי אז אשנב, יהיה טוב כמו שלא העזת אפילו לחלום.
(מקימי / נועה ירון-דיין)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
