ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעניין שבאותו יום, א' אייר, חל גם יום ההילולא של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, 'חוזה המדינה היהודית' הראשון, שכתב תוכנית שלימה להקמת מדינה יהודית ומוסדותיה, מתוך רצון להקים כאן מדינת הלכה דתית, שתהווה תריס בפני הרפורמים שהלכו והתפשטו באירופה. בהמשך – עלה לארץ והיה ממייסדי 'אם המושבות' – פתח תקווה.
ומתאימים לשני גדולי עולם אלו, הדברים שאמר רבי ישראל מרוז'ין על עלייתו של רבי מנחם מנדל – 'נסיעת רבי מנדל לארץ הקדושה הייתה באותה בחינה כמו נסיעת אברהם אבינו. כוונתם הייתה לסול דרך לפני ה' ולפני ישראל'. ואכן, מכוח מעשיהם משתלשלת ובאה שיבת עם ישראל לארצנו הקדושה, ומכוח זה בדור האחרון ההתעוררות הגדולה לתנועת התשובה לאבינו שבשמיים.
המידה המיוחדת שבלטה ברבי מנחם מנדל הייתה מידת הענווה והשפלות, ועל אגרותיו מארץ ישראל היה רגיל לחתום: 'השפל באמת'. דרך מיוחדת הייתה לו במידת הענווה, וכך מספרים –
כשהגיע מנחם מנדל לגיל 11 התחיל לומד בבית מדרשו של המגיד ממזריטש זי"ע, והמגיד חיבב אותו מאד. פעם אחת ראה אותו המגיד, כשהוא מתהלך בבית בפנים של גאווה, וכיפתו שמוטה על ראשו מן הצד. המגיד ניגש אליו ושאלו – 'כמה דפי גמרא למדת היום'?
'ששה', השיב הנער.
'אם לאחר ששה דפים', אמר המגיד, 'שמוטה הכיפה בקצה הראש, כמה דפים נחוצים כדי להשמיטה לגמרי'?
החליט המגיד לקחת את הנער לרבו הבעל שם טוב הקדוש. כשהגיעו בערב שבת למז'יבוז', הלך המגיד מיד לבית הבעש"ט, ואילו הנער התייפה והסתרק בשקידה יתירה כמנהגו עד סוף ימיו. במוצאי שבת סיפר להם הבעש"ט מעשה בשור ומחרישה, שהיה משל על כל קורות חייו של הנער. אחר כך אמר הבעש"ט למגיד: "הנער הגאה הזה הוא שפל רוח באמת".
מידה זו של שפלות רוח פנימית המוסתרת במעשי גאווה חיצוניים הייתה מידתו של רבי מנחם מנדל עד סוף ימיו. כך לפני שעלה לארץ נסע לבקר את ה'תולדות יעקב יוסף'. רבי מנחם הגיע בעגלה רתומה לשלושה סוסים, בנעליים מקושטות בחפתים של כסף, ונכנס לבית ה'תולדות' בלי מצנפת ובלי אבנט, כשמקטרת ארוכה בפיו. שאלו תלמידי ה'תולדות' את רבם – מה מצא באיש זה?
ענה ה'תולדות' – "מלך שיצא למלחמה הצפין את אוצרותיו במקומות בטוחים, אבל את מרגליותיו שליבו קשור בהן קבר בגל של אפר, כי ידע ששם לא יחפשו. כך הצפין רבי מנחם את שפלות רוחו, כדי שכוחות הרע לא יוכלו לנגוע בה, בגל האפר של היהירות".
כך היה רבי מנחם מנדל ל'צבר' הראשון, בן ארץ ישראל המתוק וקדוש מבפנים וקוצני מבחוץ.
ואכן, יש קשר פנימי עמוק בין מידת הענווה, ובמיוחד – הענווה העמוקה ביותר המוסתרת בגל היהירות לבין ארץ ישראל. מהפסוק בתהילים (לז) "וענווים ירשו ארץ", למד הרב קוק זי"ע (מידות ראיה, גאווה) על הקשר בין ארץ ישראל לענווה פנימית – "מי שמתאמץ לזכות להסרת הגאווה מליבו יזכה לאהבת ארץ ישראל". (ובמקביל) – "האוהב את ארץ ישראל באמת יזכה לשנוא את הגאווה".
נשים לב, שבשני המאמרים מדובר על עבודה פנימית – הגאווה מוסרת מהלב הפנימי, ואהבת ארץ ישראל צריכה להיות 'באמת' המבטאת את הפנימיות. ואכן, ארץ ישראל מתאימה לעבודה פנימית, כפי שאומרת הגמרא שתלמידי החכמים שבחו"ל מצויינים בלבושיהם, ואילו לתלמידים חכמים של ארץ ישראל אין צורך בכך, כי פנימיותם הגדולה היא שמדברת. מדוע?
רוב מעשי המצוות הם מפגש גלוי עם ה'. אדם עושה מעשה או לומד תורה, וברור שמעשה זה עניינו לחבר אותו לה'. לעומת זאת, ארץ ישראל היא שגרת החיים היום יומיים. אדם גר וחי במקום מסויים, שם חייו, מה מחבר אותו בכך לה'? קל לפספס ולגור בארץ ולא לחוש בה את משק כנפי השכינה.
אולם זה בדיוק עניינה של ארץ ישראל – לחיות את החיים הרגילים ודרכם לפתוח את הלב לעומק הפנימיות שבחיים המחוברת לה'. וזו בדיוק ענווה פנימית – אדם עושה את אותם מעשים, אך בעומק פנימיותו חש ומרגיש שכל כולו וכל מעשיו בטלים לה'.
וכך סיפר רבי מנחם מנדל בעצמו – "דבר זה השגתי בארץ ישראל, כשאני רואה חבילה של קש מונחת ברחוב, הרי דבר זה שהיא מונחת לאורך ולא לרוחב, הוא בעיני גילוי שכינה".
נזכה, ובימים אלה עת מודים אנו לה' על השבת שכינתו לציון, נאחז במידת הענווה ונחוש בפנימיות ליבנו איך כל מעשינו הם מכח מעשי ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
