ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
כדאי להזכיר ולהכיר כמה נקודות הלכתיות הרלוונטיות מאוד כשאנו מתעסקים עם הצ'ולנט בשבת. למשל: האם מותר לבדוק את מצב החמין בליל שבת? אפשר להניח מגבת על החמין בליל שבת? מה קורה אם החמין מתחיל להישרף?
אמנם הדברים חוזרים על עצמם כמעט מדי שבת, אך נזכיר לעצמנו כמה דגשים הלכתיים השייכים לכאן:
1. לפני שבת מותר להניח על הפלטה גם חמין שעדיין לא התבשל כל צרכו, מאחר שהפלטה מוגדרת מבחינה הלכתית כאש גרופה וקטומה, שאין חשש שמא יבוא אדם לחתות ולהגדיל את עוצמתה במהלך השבת.
2. חשוב לזכור: אם החמין לא מבושל כל צורכו אסור להתעסק איתו ולבדוק את מצבו עד הבוקר, שאז ברור לנו שהוא כבר מבושל כל צרכו. עד שלב זה, אסור להסיר את המכסה של הסיר ולסוגרו בחזרה, אסור להניח מגבת על הסיר, וגם אסור להזיזו ממקום למקום על הפלטה. כל אחת מהפעולות הללו מזרזת את הבישול, והעושה אותן בשבת - כשהחמין עדיין אינו מבושל כל צורכו - עובר על איסור תורה.
3. אם החמין מבושל כל צורכו כבר לפני שבת ואפשר להגישו כך לאורחים, אפשר לפתוח ולראות מה מצבו, ובמידת הצורך לשנות את מקומו על הפלטה.
3. במידה והנוזלים התאדו ויש חשש שהחמין יישרף: לדעת הספרדים, אסור להוסיף מים חמים לסיר החמין (אפילו מים רותחים מהמיחם!). לדעת האשכנזים, אפשר להוסיף לסיר מים חמים מהמיחם.
ספרדי החושש שהנוזלים יתאדו במהלך השבת, יכול להכניס לסיר לפני שבת שקית לצליה ("קוקי") מלאה במים, ובמידה והנוזלים התאדו ניתן לקרוע את השקית.
4. ערבוב והגסה: בזמן שהסיר נמצא על הפלטה אסור לערבב את החמין. לספרדים, מותר להוציא מהסיר בעזרת כף, מבלי לערבב, אך לדעת האשכנזים הדבר אסור.
אם הסיר אינו על האש והחמין מבושל כל צרכו - מותר לערבב את החמין.
ונחתום בדברים שכתב בעל המאור, אחד מהראשונים, כי "תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין - צריך בדיקה אחריו אם הוא מין… ולהזמין לבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין - הוא המאמין וזוכה לקץ הימין"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
