ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בתוך שלל האגדות והאמרות, דומה שהפרשה המרתקת ביותר היא פרשת הסתגרותו בחדרו. במשך כעשרים שנה, הסתגר הרבי בחדרו, ותלמידיו לא הורשו להיכנס פנימה. ובכל זאת, בית מדרשו המשיך להוות מוקד משיכה לבני עליה חריפים ושואפי גדולות. מידי פעם, היה הרבי מגיח מחדרו ושואג אל תלמידיו – משפט אמיתי עמוק ונוקב. התלמידים היו נרתעים ובורחים מפניו, אך שבים שוב ושוב להמתין בפתח החדר למשפט הבא שירימם לפסגות.
'אמנם הדלת נעולה', אמרו התלמידים, 'אך מבעד לחור המנעול פורצות יותר קדושה ורוממות משערים אחרים הפתוחים לרווחה'.
ואכן, מפעלו של הרבי מקוצק מהווה הוכחה מובהקת לכך ש"הדיבורים היוצאים לפעמים מפיות של קדושים, נותנים מזון בשפע רב יותר מהמון דרשות וספרים ארוכים בינוניים" (הראי"ה קוק, אורות התחיה ד).
לאחר פטירתו, נמנו רוב האדמו"רים הגדולים בפולין על תלמידיו. המונים רבים החלו ללכת לאורו. הבולטות בחסידויות הממשיכות עד היום את דרכו הן – גור וסוכטשוב. כך התברר, שאדם גדול שדיבר דברים מעטים, הטביע חותם משמעותי יותר מהרבה נואמים פופולריים, שאמנם מגיעים לרבים אך דבריהם בינוניים.
עיקרון זה ניתן ללמוד גם מדמותו של הגאון מווילנא (ואכן, יש בחסידות מי שראו בנשמת הרבי מקוצק כעין שיבה של נשמת הגאון מווילנא, ואף הרבי מקוצק ראה בשחר ימיו את הגאון מווילנא כדמות המופת אליה שאף להידמות). הגאון ישב כל ימיו סגור ומסוגר בחדרו ולמד בהתמדה עצומה. הגאון לימד חוג מצומצם של תלמידים, וחיבר ספרים המתאפיינים בתמציתיות גדולה, וקשים להבנה ללומד הרגיל.
לכאורה, אפשר היה לחשוב שהשפעתו תהא מעטה. וודאי היו שאמרו לעצמם, שהגאונות העצומה התבזבזה לשווא, ואם הגאון היה שקוע בהפצת תורה – היה משפיע יותר.
אך בפועל השפעתו של הגאון הייתה עצומה. מכוחו של הגאון, הקים תלמידו הגדול רבי חיים מוולוז'ין את אם הישיבות – וולוז'ין. כך כל עולם הישיבות בעת החדשה קם מכוח פנימיותו הגדולה של הגאון. מכוח חזונו של הגאון, עלו תלמידיו לארץ ישראל – עליית תלמידי הגר"א, והחלו למעשה את שיבת ציון של ימינו. תלמידיו וצאצאיהם הקימו את השכונות הראשונות בירושלים, ואת אם המושבות – פתח תקווה. ואף ספריו העמוקים והתמציתיים הפכו לדרך חשובה ומרכזית בפסיקת ההלכה.
מכאן ניתן ללמוד, שאת עומקם ואמיתתם של החיים, אל לנו לחפש דווקא במקומות הפופולריים והרדודים, כי אם במקומות העומק וההקשבה לאמת. לדורות רבים, ישפיעו דווקא הוגי הדעות והמחנכים, ולא העיתונאים ואנשי ההמון.
בפרשת יתרו, מתברר שאת המסר הרוחני לדורות – התורה, דולים ישראל במדבר השמם, ולא במצריים – מקום שטף החיים וההמון. ואף אנו בחיינו, אם רצוננו להתחבר לעומק ואמת, עלינו למצוא זמנים לשבת בבית המדרש ללמוד ולהעמיק!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
