ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
המשנה עסקה כמובן במקרים שבהם כנופיות של שודדים או אנשי השלטון היו חוטפים אנשים על מנת לקבל בצע כסף. במקרה זה המשנה קובעת כי אין לשלם לחוטפים סכום גדול מהסכום שאותו שווה האדם למכירה בשוק העבדים.
הגמרא מסבירה מהו תיקון העולם בשני אופנים: א. שלא יישבו אנשים נוספים על מנת להגדיל את רווחיהם. ב. אין להפיל על הציבור סכום גדול כל כך, שהציבור לא יוכל לעמוד בו.
הגמרא מציינת שנפקא מינה בין שני הפירושים יהיה אם האדם משלם בעצמו עבור פדיית השבויים הקרובים לו. לדעה הראשונה עדיין אסור לפדות כיון שיש בכך קלקלה לציבור, ולדעה השנייה אין איסור לפדות, כיון שסכום הכסף איננו מגיע מהציבור אלא מאדם פרטי.
הדין הוא שהבעל חייב לפדות את אשתו אם היא נשבתה. בברייתא בכתובות (דף נב) הובאה מחלוקת תנאים האם לאדם מותר לפדות את אשתו בסכום העולה על שוויה להימכר בשוק כשפחה, ולדעת תנא קמא הבעל צריך לפדות עד פי עשרה מדמי האישה. תוספות שם (נב ע"א ד"ה והיו מבקשין) כתבו שאין להוכיח מהדין שם לכאן, וזאת מכיוון שגם לדעה האוסרת לפדות אדם אחר שנשבה עבור סכום גבוה, אם מדובר על האדם עצמו שנשבה ויש לו ממון רב, מותר לפדות את עצמו גם בממון רב, וזאת מכיוון ש'כל אשר לאיש יתן בעד נפשו', וכיון שאשתו כגופו, כלל זה חל גם לגבי אשתו, ולכן הדין הוא שלכל הדעות מותר לפדות את אשתו יותר מכדי דמיה.
אמנם ר"ן (על הרי"ף דף יט עמוד א ד"ה כנגד) ביאר שאין לומר שדין הברייתא שם תלוי בשתי הלישנות במסכת גיטין, כי לפי הדעה שאין פודים בגלל חשש שיבואו לשבות אנשים נוספים וודאי אסור לפדות, אך גם לפי הדעה שהחשש הוא משום 'דוחקא דציבורא', מותר אמנם לאדם פרטי לפדות את קרובו במחיר יקר, אך במקרה שהתקנה מחייבת את הבעל לפדות את אשתו, אם נחייב אותו לפדות את אשתו יותר מהשווי שלה, הרי שבסופו של דבר יצא מזה דוחק ציבור. זאת כנראה משום שאם הבעל חייב לפדות ולא יהיה לו כסף הוא יפנה לציבור על מנת לגייס את סכום הכסף.
ים של שלמה (ד, סו) כתב שבימיו נהגו לפדות את השבויים יותר מכדי דמיהם מכמה סיבות: א. מענים אותם. ב. יש חשש מיתה (כמו דברי התוספות נח, א ד"ה כל ממון), ורדב"ז (שו"ת א, מ) כתב גם שבזמנו נהגו לפדות את השבויים יותר מכדי דמיהם, גם מטעם שמענים אותם. וגם משום שאולי יש שם תלמיד חכם, וגם כי כנופיות השודדים אינם רוצות בדווקא יהודים, אלא שובות גם גוים, אלא שעל זה הוא כותב שאפשר לדחות את כל הטעמים, אבל בסופו של דבר בגלל שאנשים עושים כך בשמחה, יש להניח להם לעשות כך. כנסת יחזקאל (הובא בפתחי תשובה יורה דעה רנב, ד) כתב שחשש ההריגה שהעלו הוא סברא הפוכה לפי הטעם שהחשש הוא שהגויים ישבו עוד אנשים, שהרי החשש הוא חמור יותר כי יש חשש גדול יותר שיאיימו על השבויים במיתה על מנת שיפדו אותם במחיר גדול יותר.
הדין ש'אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם' יושם הלכה למעשה על ידי המהר"ם מרוטנברג, שכשניסה לברוח מגרמניה לארץ ישראל, תפסו אותו השלטונות, ואסרו אותו במגדל, ודרשו על מנת לפדותו סכום גבוה מאוד. המהר"ם התנגד לשחרורו גם בסכום גדול מאוד. וים של שלמה (שם) תמה על כך שהרי כתבו התוספות (נח, א ד"ה כל ממון ונפסק להלכה בשולחן ערוך יורה דעה רנב, ד) שאדם שהוא מופלג בחכמה מותר לפדותו גם יותר על דמיו. וקל וחומר שזמן רב מתוך כלאו לא ניתן לו לעסוק בתורה? על שאלה זו הוא משיב שכנראה חשש המהר"ם שבמקומות אחרים יאסרו גם את גדולי הדור וידרשו כופר מהנתינים היהודים, ולכן לא הסכים שיפדו אותו.
בימינו, בדרך כלל השאלה נשאלת לגבי מקרה שבו האויבים שובים אנשים מעם ישראל ודורשים עליהם דרישות מופרזות. היו שלמדו שהמדינה חייבת לחיילים כמו שהבעל חייב לפדות את אשתו, ולכן יש לחייב את המדינה להיענות לדרישות אם הם לא פוגעים במדינה, גם אם הם מופרזות ביחס לשבוי. כך גם כתב הרב ישראלי. גם הרב גורן (תורת המדינה 424-436) דן בסוגיה זו והעלה שאסור לשחרר מחבלים תמורת בני ערובה, אבל כותב שבנוגע לחיילי צהל אולי מותר, ובדומה לסברת הרב ישראלי.
אך הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ז, נג) כתב שסוגיה זו אינה קשורה כלל לסוגיה שעומדת בימינו, כיון שהיא מדברת בצדדים הכספיים של השאלה, ואילו כיום השאלה נידונה בעיקר מצידה הערכי. לצורך כך הוא כותב שיש צורך בחכמי האומה שיחדשו לנו דינים מדעתם. כך גם כתב הרב ישראל רוזן (תחומין ל) שיש להפעיל שיקול דעת ביטחוני באופן זה, וההלכה עסקה רק בעניינים כספיים, ולכן מובאת בהלכות מתנות עניים ברמב"ם ובשולחן ערוך.
סיכום: המשנה כתבה שאין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם, ונאמרו לכך שתי סיבות בגמרא: או שהטעם הוא כדי שלא ישבו אנשים נוספים, או שהטעם הוא משום שלא להביא את הציבור לעניות. הנפקא מינה היא כאשר המימון בא מאדם פרטי. יש שלמדו מסוגיה זו דינים לגבי הענות לדרישת אויבים שחטפו יהודים, אך יש כאלו ששללו את הקשר בין הדיון בגמרא שהוא בעיקר בשבי עבור כופר כספי, לבין חטיפת יהודים בימינו שהפכה לכלי פוליטי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
