ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי".
נתברך שבט יהודה ועימו נתברכו כל עם ישראל, להיות "גור אריה". גור זהו כוח הנעורים ואריה זהו כוח הבגרות והזיקנה. מסוגלים אנו להיות בעת ובעונה אחת גם גור וגם אריה.
יש בזיקנה מה שאין בנערות, ויש בנערות מה שאין בזיקנה לטוב ורע.
הזיקנה מביאה איתה מחד, ניסיון חיים, ריאליזם, סבלנות ויכולת עמידה אל מול שינויים רבים המתרחשים סביבנו. אולם, מאידך, עלולה להביא עימה גם עייפות, פסיביות וקבעון מחשבתי.
הנערות מביאה עימה מחד, העזה, יכולת התחדשות ולקיחת אחריות, אולם מאידך, עלולה לגרום לדמיונות, ולהליכה שולל אחרי רעיונות שלא נוסו ולא הוכחו כמביאים תועלת. היא יכולה לגרום לרצון להגיע לתוצאה בכל מחיר, גם במחיר התעלמות מ"נורות אדומות" הנדלקות בדרך.
היו דורות בהם התגלו בעם ישראל, בעיקר כוחות הנעורים, והיו דורות שדווקא כוח הזיקנה הוא שהעמיד את האומה וקיים אותה. בדורות בהם עשה עם ישראל מהפך היסטורי, כוחות הנעורים הם אלו שהובילו אותו. כך בימי יהושע , דוד המלך, עזרא ונחמיה ורבי עקיבא, ואילו כוח הזיקנה, קיים אותנו בעיקר בדורות בהם היינו צריכים לבסס ולחזק את המהפכים שנעשו בדורות שעברו. בגלות, למשל, הכוח העיקרי שקיים אותנו היה כוח הזיקנה ויכולת ההישרדות המופלאה.
ומה איתנו כיום? האם אנו בעיקר זקנים או שמא בעיקר נערים?
בדור שהקים את המדינה, נראה לי, שהתשובה העממית הייתה שכוח הנעורים הוא היה הכוח העיקרי שהביא למהפך. ודאי שהמנוע הנסתר לכל כוחות הנעורים שהתפרצו בהקמת המדינה היה מנוע זקן מאד, אולם הוא היה מאד נסתר.
עתה נראה שהקב"ה מביא אותנו למקום שבו אנו צריכים לשוב ולהתחבר ביתר עוז גם לכוח הזיקנה שבנו. אנו בדור בו לא נוכל לוותר לא על כוח הנעורים ולא על כוח הזיקנה. שני כוחות אלו נמצאים בתוכינו, וזה מה שמקשה על התיפקוד שלנו.
הסכנה, בה אנו נמצאים, נובעת מכך שאנו נמשכים הן לחסרונות שיש בכוח הנעורים, והן לאלו שבכוח הזיקנה. התקווה והבשורה שלנו היא שימוש נכון בשני כוחות אלו.
ההתנתקות נובעת מחד, מעייפות ומפסיביות. לאחר המאמץ הגדול של הקמת המדינה, ושל כוחות הנעורים הגדולים שהניעו מהלך של שינוי ולקיחת אחריות, משתלט עלינו כוח זיקנה שלילי. יש עייפות מהמשך השלמת המהפך בו החלנו בו לפני דור. כל מלחמה וכל פעולת טרור מוסיפות עוד קמט בפנים הלאומיות שלנו. מיוזמה ומנהיגות יש מעבר למצב של הישרדות, ושמירה על הקיים. ומאידך נובעת ההתנתקות, גם מכוח הנעורים הרוצה פתרון עכשיו ומיד. כשהעיקר הוא להגיע לתוצאה מוגדרת בלוח זמנים קבוע מראש, אין שום יכולת להנות מהדרך. אין שום סבלנות ויכולת בדיקה של הדרך. ה"נורות האדומות" נדחות מתוך מצב נפשי מסובך.
התיקון שבידנו לעשות עובר דרך לקיחת הכוחות הנפלאים הנמצאים בנו ושימוש נכון בהם.
כוח הזיקנה אינו חייב להביא עייפות ואי יכולת עשיה. אפשר ללמוד מאברהם אבינו כיצד השתמש בכוח הזיקנה שלו, ככוח דוחף וככוח מחייה. "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". על שרה נאמר "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים". מסבירים המפרשים ששרה זכתה שכוח הילדות והנערות וכוח הזיקנה התגלו אצלה בצורה כל כך אחדותית שגם בהיותה בת מאה היה בה כוח של גיל שבע וגיל עשרים. אצל שרה זה לא היה רק מטפורה אלא דבר ממשי. מכוח חיוניותה בגיל הזיקנה היא חזרה לימי צעירותה. "אחרי בלותי הייתה לי עדנה".
הזיקנה שבנו תתן לנו כוח עמידה מופלא אל מול כל המאורעות המתרחשים סביבנו. אלפיים שנה אנו מחזיקים בחזון מופלא של נאמנות לארץ, נאמנות לאמונה ובטחון בה', ולא יתכן שנשבר עתה כשאנו עומדים לפני "קו הגמר". אנו יודעים שארץ ישראל שווה את כל הדרך הארוכה בה אנו צועדים.
הדמות הצריכה לעמוד אל מול עינינו, היא דמותו הפילאית של כלב בן יפונה, אשר גם בהיותו זקן ושבע קרבות ממשיך באותה איתניות, ואינו שב מקריאה שקרא בהיותו צעיר: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". והנה בהיותו בן שמונים וחמש בעמדו לפני כיבוש חברון הוא מצהיר:
"וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה ה' אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה: עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא:" (יהושע יד, י-יא)
ואף אנו איננו רק 'ממשיכים' מכח הזיקנה שבנו, עלינו לקחת את החיבור הגדול שיש לנו אל העבר ולהמציא מתוכו את כוחות הנעורים שיביאו אותנו להמשך מימוש החזון.
כמו הזקן שראה הרבה בחייו ואינו נבהל או מפחד להיות בעמדת מיעוט. הוא יודע שהזמן יעשה את שלו, ונאמנותו לערכי נצח יוכחו כ'קלף המנצח'. כך גם אנו צריכים לאמץ את ביטחון הזקן בנצח, בדרך וביעד שיכבש שבסופה של הדרך.
כוח הנעורים יטע בנו את האנרגיות להמשך מימוש החזון. נחפש אפיקים חדשים בהם נוכל להביא לידי ביטוי את החזון שלנו. נתחיל כל יום כאילו רק עתה נולד הרעיון והחזון. כלפי חוץ נראה שאותם מאבקים בהם נאבקנו אתמול הם המאבקים של היום ומחר. אולם בהעמקת יתר אין לדמות יום למשנהו. כל יום של המשך מימוש החזון מלמד על חזון גדול יותר הנמצא בקרבנו.
חז"ל אומרים שאדם המתפלל ולא נענה ישוב ויתפלל אפילו מאה ואלף פעמים. האם דומה תפילת האדם כשהוא מתפלל בפעם הראשונה לתפילתו בפעם האלף? אמנם כלפי חוץ היא נראית אותה התפילה, אותם מילים ואותו המקום. אבל בראיה פנימית כל תפילה מקדמת. בתפילה האלף נמצא האדם במקום שונה לגמרי מבתפילה הראשונה. היכולת להתפלל בפעם האלף באה ממקום שונה לגמרי מבתפילה הראשונה. בכדי להתפלל אלף פעמים צריך עומק נפשי במדרגה אחרת לגמרי, מאשר בכדי להתפלל פעם אחת.
גודלו של החזון שלנו הוא הגורם לכך שאנו צריכים לעבור תחנות רבות ומבחנים רבים עד שנשיג אותו. אך תמיד יש לשים לב שלרגע איננו עומדים במקום, אלא כל הזמן מתקדמים. אמנם יש דברים שאנו יכולים לראות במוחש, אולם יותר ממה שאנו יכולים לראות אל מול עינינו, ההתקדמות הינה התקדמות סמויה, סגולית ופנימית.
למרות ובגלל כל העיכובים, כל ההצבעות וכל הספקות אנו ממשיכים ביתר עוז וביתר ודאות. אנו כעם זקן שיש לו עבר של אלפי שנים יכול בשמחה ובאיתנות להמשיך עוד עשרות שנים בכדי להשלים את החזון. וכעם הצעיר ברוחו נמצא את הכשרון להגדיל ולהפיץ את אמונתינו גם בדרכים שעד עתה לא דרכנו בהם. גור אריה יהודה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












