ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
שאלה זו אינה מופשטת בשבילי. פעמים שעל משכבי בלילות לא נרדמתי מרוב מחשבות. הנה אני נמצא כאן בארץ ישראל וחושב שעמי הוא עם סגולה, ובמקום אחר יושב צרפתי וחושב כך, ובמקום אחר יושב ערבי או יפני או סיני וגם הוא חושב כך. וכן מאמיני כל דת ודת בטוחים שדתם היא דת האמת. ואיך אוכל בכנות לומר כי דווקא עמנו הוא עם הסגולה ודתנו היא דת האמת?
כמובן שידעתי את התשובה העיקרית, שנשענת על ההתגלות האלוקית שנמשכת מיציאת מצרים, מעמד הר סיני, וההיסטוריה הארוכה של העם היהודי על כל ימי הזוהר הגדולים ותהומות הייסורים, שעל כולם למדנו בדברי הנביאים והחכמים.
ועדיין הייתי מוטרד, בעיקר מהשאלה המוסרית. עד שהתיישבה דעתי בטיעון שהעם שרוצה יותר מכל העמים להיטיב לכל האנשים ולכל העמים הוא עם הסגולה, והאמונה שרוצה יותר מכל האמונות לכבד ולטפח את כל הכישרונות והמקצועות ולתת לכולם משמעות וערך אלוקי היא אמונת האמת.
אכן זוהי תעודת הזהות של העם היהודי. זו התרבות המלווה יהודים, גם אם התרחקו מאוד, כל עוד הם מודעים להיותם יהודים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
641 - לדון את היריב לכף זכות
642 - סגולת עם ישראל
643 - המאבק בלאומנות הערבית
טען עוד
כאשר אברהם אבינו פתח את אוהלו לאורחים, כפי שמתואר בתורה, הוא לא עשה זאת כי נצטווה על כך או כי קיווה לשכר טוב, אלא כי אהב את הבריות ורצה להיטיב להן.
כך אנו מוצאים את אברהם אבינו ואת בנו יצחק אבינו עוסקים בחפירת בארות, פעולה שיש ממנה ברכה, כי מהבארות ישאבו מים להחיות בני אדם ובהמות.
גם יעקב אבינו עובד בחריצות ובנאמנות במרעה הצאן, גם שלא לצורכי עצמו ורווחיו, כי טובה העבודה שמוסיפה רווחה לעולם.
גם יוסף הצדיק, שהיו לו כל הסיבות שבעולם ליפול בייאוש ולשנוא את הבריות, בכל מקום שאליו הוא מתגלגל הוא משתדל להיטיב את מצבם של הסובבים אותו, עד שהציל את הממלכה המצרית מרעב נורא.
גם יהודים בני ימינו, מדענים ופעילים לתיקון החברה שעיקר מגמתם לתרום לרווחת האנושות ושגשוגה, הולכים בדרך האבות.
משה רבנו
כאשר יצא משה מארמון פרעה וראה נוגשׂ מצרי מכה עבד עברי, למרות שידע שאם יגן על העבד יסכן את חייו, הִכה את המצרי והושיע את העבד, ואיבד את מעמדו כנסיך במצרים ונאלץ לברוח למדיין.
גם במדיין, כאשר ראה רועים שמקפחים את בנות יתרו, לא יכול היה לעמוד מנגד, ותוך שהוא מסתכן בתגרה עם בני המקום נאבק על זכותן לקבל את התור המגיע להן.
מתוך כך זכה להתעלות עד שנעשה ראוי להנהיג את עם ישראל ולקבל את התורה מסיני.
רות המואבייה
כאשר רות המואבייה, שהתאלמנה מבעלה, החליטה לעזוב את מואב ולהצטרף אל חמותה נעמי בדרכה חזרה לבית לחם, היה זה קודם כול מפני שלא יכלה לעזוב אותה בצערה הנורא. נעמי, שהייתה אחת הנשים המיוחסות ביהודה, עמדה לשוב אל מולדתה מובסת, אלמנה מבעלה העשיר ושכולה משני בניה. רות הרגישה חובה מוסרית ללוותה ולעמוד לימינה. מתוך כך נפתח ליבה לאמונה בה', והיא התגיירה וזכתה להיות האם הגדולה שממנה נמשכה מלכות בית דוד.
כיוצא בזה אמרו חכמים ששלוש תכונות מאפיינות את עם ישראל: רחמנים - רגישים לצערן של הבריות, ביישנים - בעלי יראת שמיים, וגומלי חסדים - רוצים להיטיב לבריות.
העם והארץ
רבים לא שמים לב עד כמה רעיון זה של תיקון העולם דרך עם ישראל וארץ ישראל הוא יסוד כל התורה והוא תכלית עמנו. לכן בגילויים שהתגלה ה' לאברהם אבינו, חזר והבטיח להם שזרעם ירבה כעפר הארץ וכוכבי השמיים, וינחלו את ארץ ישראל: "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג). וכן ליצחק אבינו: "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (בראשית כו, ג-ד). וכן ליעקב אבינו: "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך" (בראשית כח, יג-יד).
כלומר, הייעוד של עם ישראל הוא לגלות על ידי ערכי התורה והמצוות את הקדושה שבארץ ושבחיים המעשיים הכוללים התמודדות עם כל הבעיות הקשות, ומתוך כך לגלות את הערכים האלוקיים בכל תחומי החיים הממשיים, בשכל וברגש, בחיי הרוח ובחיי המעשה, בחקלאות, בחרושת, במסחר, במדע, באומנות, בספרות, בשירה, במוזיקה ובציור, בחיי הפרט, ביחסים שבין איש לאשתו, בין הורים לילדיהם, בין אחים ושאר קרובים, בחיי הקהילה ובחיי העם.
עתה שחזרנו לארץ ישראל תפקידנו למלא את הייעוד האלוקי כהדרכת התורה, וככל שנזכה שערכי הקודש יבססו יותר את חיינו כך נזכה לברכה האלוקית שמתגלה בדרך הטבע.
אמונת ישראל
לכל בני האדם ישנה תכונה בסיסית של אמונה, שאצל רובם היא מתפרשת כאמונה באלוהים, שהוא המקור לכל החיים ולכל הערכים שמעניקים להם משמעות גדולה ומרוממת. ערכים שלמען הגשמתם שווה להקדיש את החיים.
אצל עם ישראל אמונה זו באה לידי ביטוי בכך שלעולם אין מסתפקים באמת ובטוב מוגבלים, אלא תמיד חותרים להתקדם יותר, לתת לכל דבר משמעות מוסרית עמוקה יותר. לכן עם ישראל התאים לקבל את התורה האלוהית ששורשה באין־סוף, ותמיד ניתן להבין בה עוד רעיונות ועוד משמעויות לאין קץ.
אמונת ישראל כוללת בתוכה גם את הביטחון שניתן לתקן ולרומם את המציאות, על כל מרכיביה, אל מדרגה גבוהה יותר. מפני שבכל דבר ישנו ניצוץ אלוהי, שאם נגלה אותו, בעזרת הדרכת התורה ומצוותיה, נוכל לקדם את המציאות. כדי להתקדם צריכים לכפור בעבודה זרה, ובכל המוסכמות המגבילות והמפריעות להמשך החתירה לתיקון העולם ולשכלולו.
אמונה זו היא היסוד לאופטימיות המופלאה של העם היהודי, שלמרות הסבל והייסורים שעבר במשך ההיסטוריה, יותר מכל שאר העמים, לא איבד את אמונתו באפשרות התיקון. מכוח אמונה זו צמחו בעם ישראל כל כך הרבה מפתחי רעיונות חברתיים ומדעיים, מהפכנים ויזמים.
ברכת התורה והמצוות
אומנם יש ניסים, אולם התיקון האמיתי הוא בלא שום נס, אלא האדם שנברא בצלם אלוהים הולך בדרכי ה' ומגלה את כל הטוב שבטבע, עד שכולו אומר שירה, והאדם והאדמה נותנים את יבולם הטוב.
ננסה לתאר כיצד תהליך זה יכול להתרחש באופן ריאלי:
מתוך הכרה בערך התורה, עם ישראל יתחזק באמונה וברצון לתקן את העולם ולהוסיף ברכה בכל תחומי החיים.
מתוך הבנת ערך קדושת המשפחה, רבים יותר בישראל יתחתנו בשמחה ובאהבה, ויגדלו ילדים רבים בבתים מטפחים, והעם יגדל וישגשג מבחינה איכותית וכמותית.
בזכות הנכונות היתרה לתרום לעם בצבא ובהתיישבות, מצבה הביטחוני של המדינה ילך וישתפר.
בזכות ערך הלימוד, רבים ישקיעו יותר שנים בלימודי המקצוע המתאימים להם ואיכות עבודתם תשתבח.
מתוך הכרה בערך המדע, רבים יותר בישראל יגיעו להישגים לימודיים טובים ויצמחו מדענים פורצי דרך.
בזכות ההכרה בערך העבודה והתרומה לתיקון העולם, העובדים ישמחו בעבודתם ויעבדו בחריצות.
בזכות ערכי היושר והאמת נהיה יותר ישרים בעסקים, ויהיה יותר משתלם לעשות עסקים ולרקום שותפויות לפיתוח החברה והכלכלה.
בזכות לימוד תורה משמעותי בשבתות ובחגים, יחד עם עונג שבת בחיק המשפחה, נמשיך להתחזק בכל הערכים הללו ונזכה ליותר השראה בפיתוח ויצירתיות בכל מעשינו.
מתוך ערכי החסד, רבים ישקדו לפתח דרכים ואמצעים לעזור לנכים ולפצועים בגופם ובנפשם, וכישרונם של כל אלה שבגלל מוגבלויות שונות נאלם יתגלה ויתרום לחברה תרומה חדשה ומקורית.
הרי שהליכה בדרך התורה והמצוות צריכה להוסיף ברכה ושמחה למשפחות, להוסיף שאר רוח למערכת החינוך, צדק וחסד לחברה, משמעות וערך ליחיד, חדשנות למדע, הפריה לאומנויות, חריצות ויצירתיות לחקלאות ולתעשייה, מרץ לכלכלה ויושר לעסקים.
הגאולה
אם בזכות כל הטוב הזה התמ"ג השנתי של מדינת ישראל יצמח רק בשלושה אחוזים בממוצע יותר משאר המדינות המפותחות, והפיתוח המדעי לטובת האנושות ימשיך להתקדם בעקביות רק בשלושה אחוזים יותר מהמדינות המפותחות, והצמיחה הדמוגרפית המבורכת תתקיים כהדרכת התורה, בתוך דורות ספורים עם ישראל היושב בארצו ימנה עשרות מיליונים ויוביל את העולם מבחינה ערכית, מדעית וכלכלית.
וככל שנתקדם ונתפתח, יהודי התפוצות ישתוקקו לעלות ולהצטרף להצלחה, ואף צאצאי ישראל שאבדו לנו בלחץ ייסורי הגלויות יבקשו לברר את שורשיהם ולשוב לעמם ולארצם.
ועם גדול עצום ורב יבשר אמונה וצדק לעולם, יסלול דרכים לחינוך מוסרי ולפיתוח אינטלקטואלי לטובת האנושות, יחדש שיטות וטכנולוגיות לאריכות ימים ולאיכות חיים.
ויתקיימו דברי הנביא: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג).
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
