ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
המשנה (לב, א) ציינה שרבן גמליאל התקין שלא יבטלו את השליחות שלא בפני השליח, על מנת שלא ייגרם מכשול לאשה, שהיא תקבל גט מהשליח ותחשוב שהיא מגורשת, בעוד שהגט כבר לא בתוקף כי הבעל ביטל אותו.
הגמרא הביאה מחלוקת בין רבי לרשב"ג האם אדם שעבר על התקנה וביטל למרות שרבן גמליאל אמר לא לעשות כך, האם הביטול מועיל, או לא.
לדעת רשב"ג הביטול לא מועיל. הגמרא מבארת שלמרות שמהתורה הדין היה צריך להיות שהביטול יועיל, חכמים תיקנו שלא יבטלו וגם שהביטול לא יועיל. הגמרא מתקשה איך זה יתכן שהביטול לא יועיל, והאישה נחשבת למגורשת, והרי מהתורה הגט הזה בטל? הגמרא מתרצת שכאשר אדם מבטל את הגט כנגד תקנת חכמים, חכמים הפקיעו את הקידושין של האישה, ולכן האישה מותרת להינשא.
ההלכה היא כרבי ולא כרשב"ג, כלומר, ש'ביטלו מבוטל' ואם כן לכאורה אין כל נפקא מינה מדיון זה. אלא שתוספות (לב, ב ד"ה ורב נחמן בסוף הדיבור) כתבו שגם לרבי שהדין שביטלו מבוטל, בכל זאת אם מבטל בפני אדם אחד (להלכה שמספיק שניים לביטול גם מדרבנן), מדאורייתא הדין הוא שהביטול תקף, ומדרבנן הביטול לא תקף, בגלל שהפקיעו חכמים את הקידושין של האישה.
תוספות (לג, א ד"ה ואפקעינהו) הקשו, שאם אנחנו אומרים שחכמים מפקיעים את הקידושין, עלול לצאת מכשול, כי אדם שאשתו זינתה והוא מרחם עליה, או רוצה שלא תיאסר עליו, יכול לשלוח לה גט, ולבטל שלא בפני השליח, ובפני עד אחד, ואז הדין יהיה שחכמים יפקיעו את הקידושין, והיא תחשב כרווקה שזינתה? תוספות הביאו שני תירוצים: א. ר"י אכן היא תחשב כרווקה, אבל במקרה זה החיפוי הוא כדין, ולכן אין כל חשש. ב. רבינו תם - כיון שהוא עושה שלא כדין, חכמים לא מבטלים את הקידושין.
בתקופת המהרש"ם (רבי שלום שבדרון מברז'אן) הייתה אישה עגונה שהעידו עבורה שבעלה מת, לאחר מכן היא התחתנה בשנית, אך אחרי כמה שנים התברר שבעלה היה חי כבר כמה שנים, אלא שבזמן מסוים הוא החליף תעודת זהות עם אדם אחר שמת. לאישה זו כבר נולד בן מהבעל השני, והוא היה נחשב כממזר.
המהרש"ם (א, ט) אמר שאם היו שואלים אותו, היה מציע שהבעל הראשון ישלח לאישה גט עם שליח, ויבטל אותו בפני אדם אחד כשהשליח לא יודע, וכך חכמים יפקיעו את הקידושין והאישה תחשב לפנויה, וממילא בנה לא יהיה ממזר. לדעתו, גם לפי התירוץ השני בתוספות כאן חכמים יפקיעו, כיון שהאישה נישאה על סמך פסק בית דין, ולא על פי דעתה האישית.
גם עונג יום טוב (סימן קסט) הביא את הפתרון הזה בשביל בעיה דומה (להתיר אשת כהן במקרים מסוימים לבעלה), והוא דוחה את הפתרון משום שאם מראש הבעל כותב את הגט על מנת לבטל אותו, הרי שהגט לא נכתב באמת לשם גירושין, ולכן הוא לא יועיל, וחכמים לא מפקיעים את הקידושין באופן כזה.
עוד דחו המנחת יצחק (ב, סו) וגם המנחת שלמה (א, עו) שחכמים מפקיעים את הקידושין רק לאדם שעשה שלא כהוגן ולא באדם שנהג לפי מה שבית דין אמרו לו.
מנחת שלמה (שם) דוחה את פתרון המהרש"ם מכיוונים נוספים: א. לא בטוח שמה שנאמר בסוגיה לדעת רשב"ג נכון גם לדעת רבי. ב. לראשונים אחרים החולקים על התוספות יתכן שגם אחרי הפקעת הקידושין, הקידושין נשארו בתוקף דרבנן, ולכן מדרבנן הילדים יהיו ממזרים. ג. אם הבעל מבטל בפני עד אחד, העד לא נאמן להעיד על הביטול. ד. היה מקום לומר שכל תיקון חכמים בדין אפקעינהו עובד רק על הזמן שמנתינת הגט ואילך, ולא לזמן הקודם לנתינת הגט, לגבי זמן זה חכמים לא הפקיעו את הקידושין, כך גם יתכן שניתן להוכיח מהבית שמואל (קנז, ו) הכותב שגם אחרי שהפקיעו חכמים הקידושין, בעילותיו אינם נחשבות לבעילת זנות כי בזמן שהוא קיים אותם הם היו בהיתר. אך המנחת שלמה כתב שתוספות וודאי סברו שההפקעה נעשית למפרע, זאת משום שבקושייתו הוא כותב שממזרים יכולים להיטהר באופן זה. אמנם יתכן שלראשונים אחרים ההפקעה נעשית רק מזמן ההפקעה ואילך.
ציץ אליעזר (טו, נח) פקפק על היתר זה מכיוון נוסף: ברמב"ם לא מופיע בכל ספרו אזכור לדין זה ש'אפקעינהו רבנן לקידושין', ולכן יש לומר שהרמב"ם חלק על דין זה. הרמב"ם סבר לפי זה שכל מקום בגמרא שבו נאמר ש'אפקעינהו רבנן לקידושין' הדברים אמורים רק לשיטת רשב"ג הסובר (בסוגייתנו) שיש לחזק את כוחו של בית הדין, אולם לדעת רבי החולק עליו, ושכמותו נפסקה ההלכה, אין להשתמש בכלל זה, ולכן הלכה למעשה אין לפסוק לשום עניין שחכמים מפקיעים קידושין (דחייה זו מופיעה גם במנחת שלמה באופן דומה).
כמו כן גם האגרות משה (אבעה"ז ד, נב) כתב שאין לסמוך על היתר זה הלכה למעשה.
סיכום: בגמרא נאמר שאין לבטל שליח שלא בידיעתו, ונחלקו רבי ורשב"ג מה הדין אם ביטל בכל זאת את השליח שלא בפניו, לדעת רשב"ג אף שמהדין היה צריך להיות שהשליחות מבוטלת, חכמים תיקנו שלא תהיה מבוטלת, ולכן הגט יחול מדין 'אפקעינהו רבנן לקידושין', ואף שעלתה הדעה שניתן להסתמך על דין זה, על מנת ליצור מצב שבו הקידושין של אדם יתבטלו, על מנת לפתור מצבים של ממזרות, פוסקי זמננו לא הסכימו להסתמך על כך למעשה, כיון שמכמה טעמים נראה שפתרון זה אינו מועיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
