ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
הראשונים חלקו מה הכוונה בביטוי "פרס" לדעת רש"י תוס' ועוד הכוונה היא שהאחים מקבלים מאביהם את המנה ואוכלים בביתם. אמנם לדעת הרמב"ם (עירובין ד, ו) הכוונה היא כמו פרס שהוא מתנה ואינו קבוע, והכוונה שהם אוכלים אצל אביהם פעם בחודש או בשבוע, ולכן אינם אוסרים. הראב"ד חלק עליו ומבאר כרש"י. המג"מ מבאר ששיטת הרמב"ם היא שגם באותה שבת שהם אוכלים אצל אביהם, עדיין מקום קביעותם הוא במקום שהם ישנים, ולא במקום שהם אוכלים. המחבר בשו"ע (או"ח שע, ה) פסק כרב ולפי שיטת רש"י שאם האב נותן להם פרס ואוכלים בבתיהם הם אוסרים בחצר שלהם.
יוצא אם כן שלשיטת רש"י אם הם אוכלים אצל אביהם באופן קבוע בשבת, נחשב הדבר מבחינת עירוב חצירות ששם הם גרים, ואינם צריכים לעשות עירובי חצירות במקום שבו הם לנים. רק כאשר הם אוכלים בביתם, הם צריכים לעשות עירובי חצירות עם השכנים שלהם. אמנם לשיטת רמב"ם יוצא שגם בשבת שהם אוכלים אצל אביהם כל השבת, הם צריכים לערב במקום שבו הם גרים, מכיון ששם הוא מקום דירתם הקבוע. בשו"ת בצל החכמה (ה, קיב) פסק שלא כרמב"ם, לכן באופן שבשבת כולה אוכלים אצל אביהם, שאין הם צריכים לערב במקום שבו הם לנים.
שאלה דומה מצינו גם בעניין נר חנוכה, ברמ"א (שו"ע או"ח סימן תרעז), באדם שאוכל במקום אחד וישן במקום אחר, אם ידליק נר חנוכה במקום שאוכל או במקום שישן באותה השבת. ט"ז (ב) הביא בזה מחלוקת בין רשב"א למהרש"ל אם הולכים לפי המקום שהוא ישן, או לפי המקום שהוא אוכל, והכריע כדברי הרשב"א שהולכים לפי מקום האוכל. הוא מוכיח מהסוגיא בעירובין שיש להדליק נר חנוכה במקום שאוכלים ולא במקום שישנים, וכפי הכרעת השו"ע וכל הפוסקים בהלכות עירובין. אמנם לפי דברינו יצא שלשיטת הרמב"ם גם אם אוכל במקום אחר לא באופן קבוע אין זה נחשב מקום האוכל העיקרי, ולכן גם אם אדם אוכל את כל הסעודות באותו מקום לא ידליק שם נרות חנוכה, אם הוא ישן במקום אחר.
המנחת יצחק (ז, מח) הביא מכף החיים שנר חנוכה תלוי גם בפרסומי ניסא, לכן אם במקום שהוא ישן יש יותר פרסומי ניסא, יש להדליק במקום השינה, ולא במקום האכילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
