ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תוספות (ד"ה כל כהן) דנו בדברי רש"י בשם רבו, שאם הכהן נטל את ידיו בבוקר, אינו צריך ליטול ידיו גם לברכת כהנים. תוספות דוחים שיטה זו: א. בגמרא משמע שנטילה הידים צריכה להיות סמוכה ממש לנשיאת הכפיים. ב. אם היה מדובר בגמרא על כהן שלא נטל ידיים בבוקר זה, לאותו כהן אסור היה גם להתפלל. לכן מסקנת התוספות היא שכהנים צריכים ליטול ידיים זמן קצר לפני נשיאת כפיים, ושיעור זה הוא עד כדי הילוך 22 אמה.
באר שבע (בחידושיו למסכת) תירץ את קושית התוספות השנייה, שיתכן שבגמרא מדובר שנטל ידיו בבוקר ולאחר מכן הסיח דעתו, כך שמותר לו אמנם לדבר בדברי תורה ולהתפלל, אך עדיין אסור לו לישא כפיים. אך אם לא הסיח דעתו, יכול הכהן לסמוך על נטילת הידים שבבוקר גם לצורך נשיאת כפיים.
רמב"ם (תפילה טו, ה) כתב: 'טומאת הידים כיצד? כהן שלא נטל את ידיו לא ישא את כפיו, אלא נוטל את ידיו עד הפרק כדרך שמקדשין לעבודה ואחר כך מברך שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ד''. ודייק בית יוסף (קכח, וכסף משנה שם) מדבריו שצריך נטילת ידיים רק אם הידיים היו טמאות.
כמו כן, בית יוסף (סימן קכח) הביא בשם רבי אברהם בן הרמב"ם, שלדעת הרמב"ם ניתן לסמוך על נטילת הידיים בבוקר, ורק אם הכהן הסיח דעתו מנטילת הידיים של הבוקר הוא צריך ליטול ידיים פעם נוספת. גם רדב"ז (ב, תשעח) כתב שהמנהג במצרים היה שלא ליטול ידיים בנשיאת הכפים של תפילת שחרית, ורק לנשיאת כפים של מוסף היו נוטלים , כי מן הסתם שהכהנים הסיחו דעתם מהנטילה. לדעתו, יש ללמוד זאת מדין קידוש ידיים ורגליים במקדש שנטילת ידיים לברכת כהנים דומה לו, ואם כהן מקדש ידיו ורגליו בבוקר הוא אינו צריך לעשות זאת שוב, אלא אם כן הסיח דעתו מקידוש הידיים והרגלים.
נראה שנחלקו הרמב"ם (ורש"י) ותוספות בהבנת מהותה ומטרתה של נטילת הידיים לברכת כהנים: לדעת הרמב"ם נטילת ידיים לברכת כהנים לא נועדה לתוספת קדושה ואינה מהווה דין בנשיאת כפיים, אלא מטרתה לסלק מעכבים. כוונת הפסוק 'שאו ידיכם קודש' היא שהידיים צריכות להיות נקיות וקדושות מכל לכלוך, לכן אין כל צורך ליטול ידים אם הידיים נקיות משחרית. אף שבפסוק מופיעה המילה 'קודש', כבר מצאנו שהחיוב בנטילת ידים בסוף הסעודה- מים אחרונים - נלמד מהפסוק 'והייתם קדושים', אף שמטרת אותה נטילה רק להסיר לכלוך. לעומתו, התוספות הבינו שנטילת ידיים לברכת כהנים היא דין בברכת הכהנים, ולכן חובה ליטול ידים לפני הברכה, גם אם הכהן נטל את ידיו בבוקר. הפסוק 'שאו ידיכם קודש וברכו' מלמד דין מיוחד לגבי ברכת כהנים, שצריכה להעשות רק אחרי נטילת ידיים ייעודית.
שולחן ערוך (סעיף ו) פסק אמנם כשיטת שאר הפוסקים שיש ליטול ידיים לברכת כהנים גם אם נטל ידיו בבוקר, אך כתב המשנה ברורה (סק"כ) שאף על פי כן, אם הכהן יודע שלא יימצאו לו מים לקראת ברכת הכהנים, הוא יכול לסמוך על נטילת הידיים בבוקר כשיטת הרמב"ם.
סיכום: נחלקו הדעות ביחס לנטילת ידים לברכת כהנים, האם כחלק מדיני ברכת כהנים צריך לנטול ידיים גם כשהן נקיות וטהורות, או שרק כהן שהסיח דעתו מנקיון הידים וטהרתן צריך לנטול ידים לפני הברכה. להלכה יש ליטול ידיים, אולם במקרה הצורך יש לסמוך על השיטות המקילות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
