ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל זאת, מחשש לטעויות קשות בהבנת התורה, שינו הזקנים במספר מקומות את התרגום. נעשה נס, וברוח הקודש שינו כל הזקנים את התורה באותם מקומות, וכך כל התרגומים היו שווים.
השינוי הראשון נגע בפסוק הראשון בתורה, שבו נאמר: "בראשית ברא אלוקים". חששו הזקנים, שיטעו הגויים ויאמרו: לאלוקים קדמה ישות אחרת בשם – 'בראשית', והיא שבראה את העולם. לפיכך שינו וכתבו – 'אלוקים ברא בראשית...".
במבט ראשוני – טעותם של הגויים נראית טפשית, שהרי לנו ברור שהמילה בראשית' נוגעת במימד הזמן, 'בראשית' לשון התחלה, ואין מדובר בעצם או ישות. אמת, טעות זו אינה הולמת את לשון הכתוב, ובכל זאת מי שמעמיק בפסוקים הראשונים בתורה, ישים לב שאכן בלשון הכתוב לא ברור – מה נברא בתחילת העולם.
אמנם, הילדים שרים – 'מה ברא ה' ביום הראשון? ועונים – את האור ואת החושך!' אך בלשון הכתוב, מופיעים בתחילה דברים אחרים שנבראו: "בראשית ברא אלוקים – את השמיים ואת הארץ"! גם המים מוזכרים לפני האור, "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". ואכן המדרשים והמפרשים מרגישים בקושיות וסתירות אלו, וכבר נשתברו תילי תילים של קולמוסים בעניין. במיוחד האריכו הקדמונים בביאור המילה - 'בראשית', אשר היא לבדה מכילה המון רבדים ומשמעויות.
בנוגע לשאלה – מה נברא ראשון בעולם, שמעתי נקודה עמוקה ויפה בשם האדמו"ר האחרון ממז'יבוז' זצ"ל – תורה קדמה לעולם, אם כן היא נבראה ראשונה. וכיוון שהמילה הראשונה בתורה היא – בראשית, נמצא שהדבר הראשון שנברא בעולם היא המילה – 'בראשית'.
במילים אחרות, הדבר הראשון שנברא בעולם הוא – מושג הזמן. 'המילה בראשית' משמעותה 'התחלה', כשיש התחלה והמשך יש 'זמן'.
בכיוון זה, מדהים לגלות בדברי רש"י הראשון בתורה, שהתורה הייתה צריכה להתחיל בציווי – "החודש הזה לכם". ציווי זה מבטא את לידת עם ישראל. גם ציווי זה עוסק ביצירת מושג הזמן, יצירת לוח השנה היהודי. אם כן גם העולם וגם ישראל, שתי ההתחלות של העולם, נולדו ביצירת מושג הזמן.
בריאת העולם היא המעבר מה'אין סוף' ל'סוף'. כניסה למושגי הזמן. לכן הבריאה מתחילה בבריאת מושג זה. (אפשר גם לראות הדרגה בבריאת העולם מרוחניות לגשמיות – בתחילה נברא מושג הזמן הרוחני והמופשט. אחר כך – האור, הנראה בעיניים גשמיות, ובכל זאת הוא רוחני. אחר כך המים הגשמיים, אך עדיין נוזלים ומתפשטים כרוח. ורק ביום השלישי – האדמה החומרית והמוגבלת).
רעיון זה הולם את ימי המעבר מתקופת החגים לשנת החולין האפורה. בימי החגים אנו ממריאים למימד האין סופי, זוכים לצאת מגבולות הזמן הרגיל אל החופש הרוחני והגשמי. בימים אלו, עלינו לברוא את מימד הזמן, להכניס את הקדושה לשגרה הקצובה והמדודה.
ובימים אלו, כשעם ישראל עומד במערכה מול אויביו, עלינו להכניס את כוחות הנצח שלנו, להתמודדות המדודה והפרטנית ההולמת באויב ומביאה ביטחון עד לפרטים הקטנים. העובדה שאנו עם נצח, לא מהווה תירוץ להתעלמות מבעיות השעה, אלא עליה להפיח רוח וגבורה להתמודדות היודעת לתת פתרון עד לפרט הקטן. ויהי רצון, שתהיה זו התחלה טובה לבריאה גדולה של כוחות חיים וטוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
