ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
בפעם הקודמת עמדנו על כך שהלשון העברית מוכרחה להיות לשון מעולה, שכן היא הלשון האלוקית בה דיבר הקב"ה עם נביאיו ובה ברא את עולמו, בה יש את שמותיו הקדושים. ללשון העברית נלווים טעמים ונקודות, והם הופכים את הלשון הכתובה מלשון יבשה ללשון חיה, כאי לו מדוברת.
הרמב"ם, ב"מורה נבוכים" אומר שהלשון העברית נקראת לשון הקודש מפני שהיא לשון נקיה ואין בה שמות של איברים שהצטנעה יפה להם. ואמנם - טבעי הדבר שלשון שמיועדת לבטא דברים שבקדושה, דברי אלוקים חיים, תהיה מרוממת וטהורה וזכה, ולא יהיו בה שמות של איברים ושל מעשים שראוי להצניעם.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
38 - 38. ישראל אשר בך אתפאר
39 - 39. עולן האהוב של המצוות
40 - 43. מעלות לשון הקודש - המשך
טען עוד
כל ספר חכמה שבעולם, אין ערך לקריאה בו אם לא מבינים את תוכנו. מה שאין כן בספר התורה. גם אם אדם לא מבין את הנקרא, יש ערך לקריאתו, הדברים הם דברים שבקדושה.
גם לצורת האותיות העבריות יש ערך מיוחד, ולכן צריך לדייק בכתיבתן, צריך לדייק בכל קוצו של יו"ד, כי לכל קו ולכל פינה ולכל כתרי האותיות משמעות רוחנית-פנימית.
כאשר אדם מדבר דברים שבקדושה, גם אם אינו מבין אותם כלל, הם פועלים את פעולתם. כמו מי שמפעיל מכונה גדולה בלחיצת כפתור, אף-על-פי שאינו מבין איך הלחיצה הזו פועלת את פעולתה, אינו מבין איך המכונה עובדת, וגם אינו יודע את המהות של התוצרת של המכונה. בכל זאת הלחיצה הזו פועלת את פעולתה. כך כאשר אדם קורא בתורה בלשון הקודש, יש ערך עצמי לדיבורו, דיבורו מעורר כוחות רוחניים עליונים. מה שאין כן שאר הלשונות שבהן אם הקורא אינו מבין מה הוא קורא, אין כל ערך לקריאתו, כי אין מהות עצמית למילים וללשון, והן כשלעצמן אינן פועלות דבר, וכל ערכן כסימנים להבנת התוכן.
אם כן לסיכום, לעם הקודש עם ישראל, יש לשון קודש בעלת ערך עצמי, לשון מרוממת שבה ברא הקב"ה את עולמו ובה נתן תורה לישראל. לשון טהורה ונקיה מתאימה לתכנים הרוחניים שהיא מביעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
