ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אך אל ייאוש! גם זו לטובה. אי-אפשר לעצור את הסחף, גם לא צריך לרצות לעצור אותו. הוא בא להרוס את הדברים הראויים להיהרס. הוא בא להרוס את הבניינים הנפולים, את הרעיונות הנמוכים, שאין עוד הצדקה לקיומם, על-מנת לבנות במקומם בניינים חדשים גדולים וטובים. הרעיון הציוני הלאומי המנותק מהאמונה רדוד, ומראש לא היה לו סיכוי להחזיק מעמד זמן ממושך בלי להחיות את עצמו ממקור אמונת ישראל. השאיפה הלאומית לפתור את בעיות הקיום הפיזי של העם, בלי להכיר בייעודו המיוחד של עם ישראל, שאיפה זו, עם כל חשיבותה לשעתה, הרי היא כגוף בלא נשמה. כאשר מושלכים בחוץ ללא קורת גג, כל פתרון של מגורים ואפילו רעוע ביותר הוא מקובל ומושך, אבל אי-אפשר להישאר בבנין רעוע לאורך זמן.
וכאשר נמצאים בבנין ריק רעוע, האפשרויות הן שתים: או שממלאים אותו בתוכן ומחזקים את יסודותיו, או שצריך להרוס את הבניין הנפול ולהקים במקומו בנין חדש, יציב, גדול ומשוכלל. אצל אלו שהאידיאל הציוני היה מחובר לאמונה אין משבר, להיפך - הם מתחזקים. אך אצל אלו שהרעיון הציוני נשאר מנותק מהאמונה ומנוגד לה, אצלם המשבר הרעיוני בכל חומרתו.
יש החולמים שאפשר עוד להפיח רוח חיים ברעיונות הציוניים החילוניים, לחברם לחמצן האמונה למסורת היהודית. אך המציאות נראית אחרת. הערכים הציוניים הרדודים מתנפצים ומתפוררים, ואין כבר את מה להחיות. אולם כל זה לטובה. רעיונות קטנים נהרסים והם מפנים את מקומם לרעיונות גדולים מהם. מראה ההרס הוא נורא, קורע לב, אך זו סתירה על-מנת לבנות. חכמינו ז"ל כבר צפו את התופעה הזו לפני שנים רבות, והם אמרו, שכך סידרה של הגאולה: מקודם נפילה, ריקנות, העדר נורא, ומתוך כך תצמח הגאולה. "אמר רבי יוחנן: דור שבן דוד בא תלמידי-חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה, שניה ממהרת לבֹא" (סנהדרין צז.). וכן שם:
"תניא: רבי יהודה אומר: דור שבן דוד בא בו, ...ויראי חטא ימאסו ...והאמת נעדרת ...וסר מרע משתולל".
וכל המשבר הזה, הוא ירידה לצורך עליה. ערכים קטנים נשברים, רעיונות נמוכים מתנפצים על-מנת לפנות את הדרך לרעיונות גדולים עליונים, וככל שהמשבר מחריף, הגאולה מתקרבת, וגם זו לטובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.













