ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הוא קנה גרוטאות, שיפץ אותן ומכר ברווח רב; בנה בתים ומחיריהם נסקו לשמיים; הביא סחורה מעבר לים ומכר אותה ביוקר. וכך היה בשאר תחומי מסחרו. בד בבד עם הצלחתו, האיש לא שמר תורה ומצוות משחר נעוריו ונהג ממש כגוי גמור. למרות שהיה עשיר כקורח, לא מצא לנכון להפריש אפילו פרוטה לצדקה לאחיו בני עמו.
באותה עת כיהן רבי חיים מרדכי לבטון, מחבר 'נוכח השולחן' ו'בן יאיר', כרבה הראשי של חאלב וכדיין בבית דינה. מצבו הרוחני של אותו סוחר יהודי חרה לו מאוד, והוא החליט לגשת אליו בעצמו כדי לעוררו. רבי חיים מרדכי ניסה לדבר אל לבו שייטיב את דרכיו, ולבסוף אמר: "אל תשכח כי סופו של האדם הוא מיתה וכי יגיע היום שבו יצטרך ליתן דין וחשבון על כל מעשיו. ומה תעשה אז?!"
העשיר ביטל את דברי הרב באומרו: "טוב לי כפי שאני כעת, ומה אכפת לי יום המחר?! אדרבה, תראה לי אדם יותר מאושר ממני. יש לי בית גדול, עסקים מסועפים שמניבים הון תועפות. לא חסר לי מאומה!"
רבי חיים מרדכי ענה לו: "דע לך כי הקדוש ברוך הוא משלם לעוברי רצונו שכר מצוותיהם בעולם הזה כדי להאבידם בעולם הבא. דווקא השכר שאתה מקבל, כביכול, בעולם הזה, צריך להדאיגך מאוד מפני מה שמצפה לך בעולם הבא".
"שכר בעולם הזה?!" פרץ העשיר בצחוק, "על מה יש לקדוש ברוך הוא לשלם לי?! הרי לא עשיתי שום מצווה מאז שעמדתי על דעתי!"
"אולי לא חשבת על כך מספיק", אמר רבי חיים מרדכי, "אבל יש מצווה אחת שקיימת מבלי ששאלו את פיך וזו מצוות המילה. דע לך שכל השכר שאתה זוכה לו בחייך הוא אך ורק בזכותה, ומן השמיים דואגים לשלם את שכרך בעולם הזה כדי להאבידך בעולם הבא".
העשיר לא התפעל מתשובתו של הרב והחל לומר בנימת לגלוג: "אם אתה סבור כי כל אשר לי בא בזכות מצוות המילה שזכיתי בה בעל כורחי, ברצוני להציע לך הצעה מצוינת: אני מוכן למכור לך את מצוות המילה שלי תמורת חמישים לירות. לפי שיטתך זהו מחיר מציאה..."
רבי חיים מרדכי הסכים מיד לעסקה, ובו במקום חתמו שניהם על שטר עסקה, שלפיה העשיר מכר לרב את זכות המילה, והרב מצדו שילם את חמישים הלירות במזומן.
כאשר שב העשיר למשרדו קיבל בשורה קשה כי אחת מאניותיו טבעה עם כל סחורותיה. בטרם הספיק לעכל את הידיעה המרה, קיבל בשורה נוספת: חנותו הגדולה ביותר עלתה בלהבות וכל הסחורה כלתה. וכך בשורה רעה רדפה את חברתה, כמו אצל איוב, עד שהעשיר איבד את כל נכסיו. לבסוף נאלץ לעסוק לפרנסתו בכל מיני עבודות מזדמנות כדי לשרוד ותו לא.
העשיר לשעבר החל להתבונן במה שאירע לו, והבין כי אי אפשר להכחיש את מה שאירע, ואמנם מאותו רגע שמכר את מצוותו האחת והיחידה, מזלו התהפך עד שהגיע לפת לחם. הוא חזר אל רבי חיים מרדכי וביקש בתחנונים לקנות בחזרה את מצוות המילה שמכר לו.
הרב אמר בנחישות: "לא אסכים בשום אופן לוותר על המצווה היקרה שקניתי ממך! לא אמכור אותה בעד שום הון שבעולם!"
כאשר חפו פניו של האיש וניכר צערו הרב, ריכך רבי חיים מרדכי את טון דיבורו ואמר: "מוכן אני לתת לך את המצווה בחזרה אפילו בחינם, אבל בתנאי אחד".
אורו עיניו של האיש והוא שאל בתקווה: "ומהו התנאי?"
"אם תקבל על עצמך החל מרגע זה לשמור תורה ומצוות ולגמול חסדים, אז אסכים להחזיר לך את מצוותך היקרה שתצטרף לשאר המצוות שתקיים מכאן ואילך, וכך תעצים את חלקך לעולם הבא, ותזכה בו לאחר מאה ועשרים שנה".
העשיר לשעבר הבין שאם הוא חפץ חיים בעולם הזה ובעולם הבא, לא נותרה בידו ברירה אחרת. ומאותו יום ואילך הפך ליהודי ירא שמיים, ולמרות שמזלו שפר, התמיד בדרך התורה והחסד עד ליומו האחרון.
מתוך העיתון .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
