ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ר' זונדל מסלנט הוא בעצם הרב הגאון והצדיק רבי זונדל סלנטר, המרא דאתרא של ירושלים, אבל הוא לא הסכים שיקראו לו יותר מ"ר' זונדל".
רחוב היהודים היה באותה שעה מוקדמת ריק וקודר. הדלתות הישנות והמטולאות של החנויות היו כולן סגורות. ר' זונדל ראה במרחק מה ממנו אישה זקנה נושאת פח מים.
היה אז סוף הקיץ, כשאין מים ברוב הבורות, ונאד מים שמובא בידי מוכרי המים הערבים עלה ביוקר רב. העניים היהודים לא יכלו להשיגו והוכרחו להביא פח מים מבור רחוק ולשאתו בעצמם כדי שיעלה להם יותר בזול, וגם קימצו אחר כך בשימושו.
האישה שראה ר' זונדל באותה שעת בוקר מוקדמת הייתה מן העניים הללו. היא השכימה קום כדי להשיג את פח המים, ומי יודע איזה מרחק עברה עד כה בשאתה אותו.
מדי כמה פסיעות נאנחה הזקנה ועמדה לפוש. היה ניכר שכלו כוחותיה. ר' זונדל חש לעזרתה. הוא מיהר אל האישה שניסתה לאחוז שוב בפח ואמר לה בלשון תחנונים: "הרי קשה לכם כל כך לשאת את פח המים. תנו נא לי... אני אעזור לכם קצת...". אמר ועשה. וכך המרא דאתרא של ירושלים אחז בידית פח המים של האישה הזקנה ונשאו במקומה הלאה.
הזקנה צהלה: "הו! חיים ארוכים תחיו! מן השמיים הזמינו אתכם לכאן... כבר שעה אני עמלה עם פח המים, והקדוש ברוך הוא, רק הוא יודע את האמת, שכבר כלו כוחותיי ולא נותר בי כוח לצעוד עוד צעד אחד הלאה... לא ידעתי מה לעשות והנה מגיע יהודי ועוזר... ממש מן השמיים שלחוהו... הו, חיים ארוכים תחיו! עולם הבא קניתם לכם... עכשיו יהיו לי מים לשבוע שלם! אוי, כמה כוחות אבדו לי על פחית מים זו..."
גם למרא דאתרא של ירושלים לא היו כוחות יתרים. הוא נשא את הפח ביד אחת ולאחר מכן העבירו לידו השנייה וחוזר חלילה.
"נוחו קצת, ר' יהודי!", עודדה אותו הזקנה, "יותר טוב כשנחים קצת, אין צורך למהר..."
"בוודאי בוודאי!", הסכים עמה ר' זונדל, "מי מאיץ בנו?! אפשר לפוש קצת ולשאת אחרי כן הלאה..."
כאשר הגיעו לאמצע המעלה הצר המוביל מרחוב חב"ד לסמטת הבשיטים ולרובע הארמנים העשוי מדרגות מדרגות, עייף ר' זונדל ועמד שוב לנוח. מאוד קשתה עליו העלייה.
הזקנה הביטה בו בחמלה ואמרה: "אתם יודעים, ר' יהודי, כאן המקום הקשה ביותר לעלות בו. התדעו מדוע? מפני שכאן תחת המדרגות הללו קבורים חנה ושבעת בניה שלא חפצו לנשק את הצלם ומתו על קידוש השם. אפילו אם תעלו במדרגות הללו בידיים ריקות תקשה עליכם העלייה. קשה אפילו לנשום כאן, ובפרט עם משא ביד... אבל אין עוד הרבה ללכת... עוד מעט הבית... לא אדע מה הייתי עושה בלי עזרתכם... מן השמיים הזמינו אתכם... עולם הבא קניתם לכם..."
לפתע הגיע למקום אדם עם כיס טלית ותפילין בידו בדרכו אל בית הכנסת להתפלל, ולתדהמתו ראה את ר' זונדל, המרא דאתרא של ירושלים, כשהוא נושא פח מים ואישה זקנה הולכת לפניו ומראה לו את הדרך.
הוא שמע את הזקנה אומרת לר' זונדל שמכאן ואילך תוכל לשאת את משאה בעצמה והוא עונה לה שלא ייתן לה בשום אופן לשאת את פח המים, אלא יביאו עד ביתה.
אותו יהודי סיפר בהתרגשות בבית הכנסת של ר' ישעיה על מה שראו עיניו ושמעו אוזניו. קם רעש גדול שהגיע גם לאוזני הזקנה בעלת פח המים. לחרדתה נודע לה כי אותו ר' יהודי, שהזמינו לה מן השמיים לשאת את פח המים אינו אלא רבי זונדל סלנטר, המרא דאתרא הנערץ של ירושלים...
הזקנה רצה מיד לבית הכנסת ובצעקות שבר נפלה אפיים ארצה לרגלי המרא דאתרא וביקשה ממנו מחילה.
כעת ר' זונדל היה צריך לעמול יותר מאשר במשא פח המים כדי לדבר על לבה ולהרגיעה. הוא התאמץ להוכיח לה כי עליה לשמוח במקום לבכות, מפני שזיכתה אותו במצווה כה גדולה של גמילות חסד בגופו, ואדרבה, עליו להודות לה במקום למחול לה.
דבריו המרגיעים של ר' זונדל הצליחו למנוע מהזקנה להמשיך לבכות, אבל לא הצליחו לגול את האבן הכבדה מעל לבה, ועל כך הצטער ר' זונדל עד מאוד. הנה כה שמח על קורת רוחה מעזרתו היהודית התמימה וכעת שבתה שמחתה...
על פי הספר 'אבותינו' מאת רבי יצחק יעקב ילין, במלאות 150 שנה להסתלקותו של ר' זונדל מסלנט זצ"ל בג' במרחשוון
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
