ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצות לא תעשה שלא יירא הדיין מבעל הדין שנאמר: "לא תגורו מפני איש" (דברים א')
לא היה קל לתושבי העיר המבורג למצוא רב כלבבם. הציפיות היו גבוהות - הם חיפשו רב שיהיה גם חריף וגאון וגם נעים הליכות, רב שמצד אחד יהיה תקיף ואמיץ, ומצד שני רצו רבים מתושבי העיר כי הרב יהיה גם בעל נטייה להשכלה, שבאותם ימים כבר פשתה בקרב רבים מבני העיר. כשבא לפניהם רבי רפאל הכהן נראה היה להם כי מצאו את האדם המתאים. על גאונותו העידו עליו ספריו 'תורת יקותיאל' ועוד, ונועם הליכותיו היה בולט לעין. כשבא רבי רפאל לראשונה להמבורג פגשוהו תחילה כמה מעשירי העיר שנטו להשכלה. הם, שרצו לדעת האם ישנו סיכוי כי יום אחד הרב יעזור להם ויחזקם בהפצת רעיונות ההשכלה, אמרו לו כי אם רצונו להתקבל כרב העיר, עליו לנסוע לברלין ולקבל שם הסכמה מאת "רבי" משה מנדלסון, מי שהיה מנהיגם של המשכילים, וזאת על מנת שמנדלסון יתהה על קנקנו של הרב החדש. רבי רפאל, שגדל והתעלה בליטא שם לא הכירו עדיין את נגע ההשכלה, לא שמע את שמו של אותו משכיל והתפתה לנסוע עד ברלין. משאיתר את ביתו של מנדלסון נכנס פנימה וראה אתו יושב ולומד תנ"ך בגילוי ראש. רבי רפאל נדהם, מעולם לא חשב כי יתכן דבר שכזה. מנדלסון הרים את ראשו וקיבל בשלום לבבי את הרב, עליו ידע ממברק שקיבל ממשכילי המבורג. הרב הנסער ענה לו בתקיפות: "אין שלום אמר ה'..." ועוד בטרם ענה לו, המשיך הרב: "לקבל הסכמה מפורק עול שכמוך?! עדיף לי להיות מנקה רחובות מלקבל הסכמה על רבנותי מאפיקורס שכמותך"! ובמרירות לב יצא מהבית. עוד לפני שהגיע להמבורג הגיע לשם מברק ממנדלסון שכותב כי הוא ממליץ מאוד לקחת את רבי רפאל לרב, היות והוא אדם שלא יכופף את דעתו בפני איש, אדם נאמן לאמת שבו באופן מוחלט, עד שיכל לקרוא בשם אפיקורס אדם שבא לקבל ממנו הסכמה.
יום חג היה היום בו רבי רפאל התמנה להיות רב העיר. בדרך המובילה אל העיר הקימו שער ענק עשוי מפרחים שעליו נכתב בגדול: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". רחובות העיר קושטו, לכל אורך הדרך לבית הכנסת נפרסו שטיחים וילדים נושאי דגלים נעמדו בצד הדרך לבושים בגדים חגיגיים. משסיים רבי רפאל לדרוש בבית הכנסת, פנה אל לשכתו החדשה. עוד לפני שהספיק לשבת על מקומו, נכנסה אשה שכבר במבט ראשון ניכר היה כי העניות חיה עימה בצוותא. האשה אמרה לרב החדש כי כבר מספר שבועות היא תובעת מראש הקהל סכום כסף זעום וכי הוא אינו מוכן לתת לה את הכסף. וכעת שסוף סוף התמנה רב לעיר, הרי היא רוצה לתבוע את ראש הקהל לדין תורה. רחש עבר בקרב הקהל ששהה במקום - ראש הקהל הוא האדם שמינה את הרב ואחראי על משכורתו; לדון אותו, במיוחד שמוּכר הוא לכולם כאדם תקיף וקפדן, ועוד ביום הראשון לשהותו של הרב, היה נראה מעשה שלא יעשה. הרב ששמע את המקרה שאותו סיפרה האשה, קרא לשמש וציווה עליו לקרוא לאיש כעת לדין תורה. השמש נבהל - הוא הבין היטב את משמעות השליחות - הרב עלול כבר ביומו הראשון לסיים את תפקידו... השמש ניסה להניא את הרב מהעניין, אולם הרב התעקש. בלית ברירה הלך השמש לקרוא לעשיר, וכצפוי חזר בידיים ריקות, ולא זאת בלבד, הוא סיפר לרב שהעשיר כעס מאוד על עצם ההזמנה והתבטא בשלל ביטויי גנאי אותם בקושי העיז לומר לרב. הרב ששמע זאת אמר לשמש שילך שוב אל העשיר ויאמר לו כי אם אינו מגיע מיד הרי בכוונתו לנדותו באופן מידי. שקט השתרר במקום, לכל הנוכחים נראה היה כי הרב קצת מגזים, בכל זאת מדובר היה בראש הקהל, כשמנגד עומדת אשה שלא ברור כלל עד כמה היא אמינה, ומעל הכל - עם כל הכבוד לרב - הרי לא עברו אפילו שעתיים מאז התמנה באופן רשמי לתפקיד. השמש בקול מגמגם הסביר לרב כי אינו יכול לומר דבר כזה לעשיר. הרב ענה לו בתקיפות כי הוא מבין כי עם כניסתו לתפקיד עליו למצוא שמש ראוי יותר, שימלא אחר ההוראות הניתנות לו. השמש שראה כי אין לו ברירה, הלך ברגליים כושלות לביתו של ראש הקהל. המתח בביתו של הרב היה גדול עד לשובו של השמש. לאחר שעה קלה נכנס השמש לבית כשמאחוריו ראש הקהל כשחיוך רחב על שפתיו, וקרא בקול רם: "ברוך הבא רבה החדש של המבורג, עכשיו אני רגוע כי אכן לקחנו רב המתאים לעירנו, רב תקיף הנאמן לאמת ללא סייג", האיש לחץ בחום את ידו של הרב והמשיך: "אין כאן שום דין תורה אלא רק ניסיון שעשינו לוודא כי הרב אכן ראוי הוא לתפקידו, וכעת שראינו כי הרב מסוגל היה ביומו הראשון לאיים על ראש הקהל בנידוי, ודאי שראוי הוא לתפקידו".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
86 - שוויון בדין
87 - לא תגורו
88 - "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
