ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
הגדרת מדרגתו הרוחנית של נח מופיעה בתחילת הפרשה:
"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו' ט).
השבוע נבדוק מהי משמעות הכינויים: "צדיק ותמים"? ונשווה אותם, בעקבות חז"ל, לכינויים להם זכה אברהם אבינו.
יש המסבירים כל ביטוי: "צַדִּיק" ו"תָּמִים" בפני עצמו- "איש צדיק במעשיו, תמים בלבו" (אבן עזרא).
לפירוש זה ה"צדיק" מתייחס למעשים וה"תמים" לכוונות ולמחשבות.
כך גם הסביר הספורנו: "צדיק במעשה, תמים במושכלות".
מקורה של גישה זו בברייתא, שמסבירה: "ואף נח יצא מהול שנ' נח איש צדיק תמים" (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ב ד"ה ר' יוסי). כלומר, צדיק במעשיו ותמים בגופו, שהרי נולד מהול ולא היה זקוק לתיקון.
לעומתם, יש המסבירים ב'חדא מחתא'- "איש צדיק תמים היה - יזכיר הכתוב שהיה זכאי ושלם בצדקו, להודיע שראוי להנצל מן המבול שאין לו עונש כלל, כי הוא תמים בצדק, כי הצדיק הוא הזכאי בדין, הפך הרשע" (רמב"ן).
לפי כל ההסברים, נשאלת השאלה: מדוע לא הצליח נח להציל את אנשי דורו או לפחות למה לא ניסה להצילם?
לפי הדעה במדרש הדורשת את הביטוי: "ְּבְּדֹרֹתָיו" לגנאי, "לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" (רש"י), התשובה ברורה.
אומנם, לפי הדעה החולקת, הדורשת אותו לשבח, צריך עיון.
אדמו"רי שושלת גור ניסו ללכת, האחד העקבות השני, ולהסביר את העניין.
ה"שפת אמת" (תרנ"ב), מביא את דברי הגמרא: "אמר רב נחמן בר יצחק: אף אני אומר: לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים - לאורה, וישרים - לשמחה. צדיקים לאורה - דכתיב (תהלים צ"ז) אור זרע לצדיק, ולישרים שמחה דכתיב - ולישרי לב שמחה" (תענית טו ע"א).
השפת אמת מסביר כי המדרגה של 'צדיק' שייכת למציאות הרוחנית של אחרי חטא אדם הראשון. אחרי האכילה מעץ הדעת טוב ורע יש צדיקים-טוב ורשעים-רע, כמו שהיו בדורו של נח. לעומת נח, האבות שנקראו ישרים, הצליחו לחזור ולהגיע למדרגה שלפני החטא. לכן הם היו במדרגה של "כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
כך הוא מסביר גם את המעבר מיום הכיפורים לסוכות. ביום הכיפורים כל אחד מנסה להיות צדיק אבל בסוכות אפשר להגיע אל השמחה. ביום הכיפורים אנו מנסים להדמות למלאכים מכמה וכמה בחינות, אבל בסוכות אנו חיים בתוך העולם הזה, כשמעלינו פסולת גורן ויקב. לפי דבריו, המדרגה שאפשר להגיע אליה בסוכות הרבה יותר גבוהה. איך אפשר להגיע לשם?
בעל ה"לב שמחה" (נכדו של ה"שפת אמת") מביא את דברי הזוהר: "אלא ודאי נח דחיל על גרמיה" (פרשת נח דף סח עמוד א). לפי זה, נח שהיה צדיק תמים, חשש שמא הקשר עם בני דורו ישפיע עליו ועל בני ביתו לרעה.
לעומתו, מסביר בעל ה"שפת אמת": אברהם אבינו היה "חסיד". מה הגדרתו של ה"חסיד"? לדבריו: "איזה חסיד המחסד עם קונו ונכנס לפנים משורת הדין שמסר נפשו..." (תרמ"א).
המדרש משווה בין נח לאברהם.
"ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, כמו שנאמר "את האלהים התהלך נח", ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון, בא והאיר לפני כמו שנאמר "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית י"ז א) (בראשית רבה פרשה ל ד"ה י).
מסביר ה"שפת אמת" (תרנ"ד) כי אברהם, במסירות הנפש שלו, הסתובב במבואות האפלים כדי לנסות ולהביא את האור גם לשם, ולכן נבחר להוביל את הציבור, מה שנח לא זכה לו. אם כך החסיד, הישר עולה במדרגתו על הצדיק תמים. החסיד הישר הוא האתרוג שמעלתו היא גם בכך שהוא מצטרף אל הערבה ובזכות זו הוא עוד יותר מתעלה וזוכה להנהגה.
אם נחזור שוב אל יום הכיפורים ואל חג הסוכות נוכל להדגיש מחדש את המסר. בערבו של יום הכיפורים, על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, לא בדיעבד אלא לכתחילה, כדי שנוכל לעבור ממדרגת "אור זרוע לצדיק" למדרגת "ולישרי לב שמחה". ממצב של ניסיון להדמות למלאכים נעבור למצב של אגודה אחת עם הערבות.
נזכור ונפנים את המסר שהרב צבי יהודה הכהן קוק בנו של "מלאכים כבני אדם" חזר ודרש בפני תלמידיו: "עם אתרוגים לבד אי אפשר לקיים אף מצווה, עם ערבות לבד אפשר ללכת אחרי הנביאים". נוסיף על כך שהדרך המומלצת היא כששניהם יחד (עם הלולב וההדס)
דווקא בימים קשים אלה, בימים של משפחות ובודדים שנרצחו, ילדים וזקנים שנפצעו, נזכיר את כוחה של האחדות בין כל היהודים כדי שנוכל לחזור למצב של וליהודים הייתה אורה בזכות לך כנוס את כל היהודים. גם את אלה שנראה לנו שהם במבואות האפלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
