ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
הגדרת מדרגתו הרוחנית של נח מופיעה בתחילת הפרשה:
"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו' ט).
השבוע נבדוק מהי משמעות הכינויים: "צדיק ותמים"? ונשווה אותם, בעקבות חז"ל, לכינויים להם זכה אברהם אבינו.
יש המסבירים כל ביטוי: "צַדִּיק" ו"תָּמִים" בפני עצמו- "איש צדיק במעשיו, תמים בלבו" (אבן עזרא).
לפירוש זה ה"צדיק" מתייחס למעשים וה"תמים" לכוונות ולמחשבות.
כך גם הסביר הספורנו: "צדיק במעשה, תמים במושכלות".
מקורה של גישה זו בברייתא, שמסבירה: "ואף נח יצא מהול שנ' נח איש צדיק תמים" (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ב ד"ה ר' יוסי). כלומר, צדיק במעשיו ותמים בגופו, שהרי נולד מהול ולא היה זקוק לתיקון.
לעומתם, יש המסבירים ב'חדא מחתא'- "איש צדיק תמים היה - יזכיר הכתוב שהיה זכאי ושלם בצדקו, להודיע שראוי להנצל מן המבול שאין לו עונש כלל, כי הוא תמים בצדק, כי הצדיק הוא הזכאי בדין, הפך הרשע" (רמב"ן).
לפי כל ההסברים, נשאלת השאלה: מדוע לא הצליח נח להציל את אנשי דורו או לפחות למה לא ניסה להצילם?
לפי הדעה במדרש הדורשת את הביטוי: "ְּבְּדֹרֹתָיו" לגנאי, "לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" (רש"י), התשובה ברורה.
אומנם, לפי הדעה החולקת, הדורשת אותו לשבח, צריך עיון.
אדמו"רי שושלת גור ניסו ללכת, האחד העקבות השני, ולהסביר את העניין.
ה"שפת אמת" (תרנ"ב), מביא את דברי הגמרא: "אמר רב נחמן בר יצחק: אף אני אומר: לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים - לאורה, וישרים - לשמחה. צדיקים לאורה - דכתיב (תהלים צ"ז) אור זרע לצדיק, ולישרים שמחה דכתיב - ולישרי לב שמחה" (תענית טו ע"א).
השפת אמת מסביר כי המדרגה של 'צדיק' שייכת למציאות הרוחנית של אחרי חטא אדם הראשון. אחרי האכילה מעץ הדעת טוב ורע יש צדיקים-טוב ורשעים-רע, כמו שהיו בדורו של נח. לעומת נח, האבות שנקראו ישרים, הצליחו לחזור ולהגיע למדרגה שלפני החטא. לכן הם היו במדרגה של "כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
כך הוא מסביר גם את המעבר מיום הכיפורים לסוכות. ביום הכיפורים כל אחד מנסה להיות צדיק אבל בסוכות אפשר להגיע אל השמחה. ביום הכיפורים אנו מנסים להדמות למלאכים מכמה וכמה בחינות, אבל בסוכות אנו חיים בתוך העולם הזה, כשמעלינו פסולת גורן ויקב. לפי דבריו, המדרגה שאפשר להגיע אליה בסוכות הרבה יותר גבוהה. איך אפשר להגיע לשם?
בעל ה"לב שמחה" (נכדו של ה"שפת אמת") מביא את דברי הזוהר: "אלא ודאי נח דחיל על גרמיה" (פרשת נח דף סח עמוד א). לפי זה, נח שהיה צדיק תמים, חשש שמא הקשר עם בני דורו ישפיע עליו ועל בני ביתו לרעה.
לעומתו, מסביר בעל ה"שפת אמת": אברהם אבינו היה "חסיד". מה הגדרתו של ה"חסיד"? לדבריו: "איזה חסיד המחסד עם קונו ונכנס לפנים משורת הדין שמסר נפשו..." (תרמ"א).
המדרש משווה בין נח לאברהם.
"ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, כמו שנאמר "את האלהים התהלך נח", ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון, בא והאיר לפני כמו שנאמר "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית י"ז א) (בראשית רבה פרשה ל ד"ה י).
מסביר ה"שפת אמת" (תרנ"ד) כי אברהם, במסירות הנפש שלו, הסתובב במבואות האפלים כדי לנסות ולהביא את האור גם לשם, ולכן נבחר להוביל את הציבור, מה שנח לא זכה לו. אם כך החסיד, הישר עולה במדרגתו על הצדיק תמים. החסיד הישר הוא האתרוג שמעלתו היא גם בכך שהוא מצטרף אל הערבה ובזכות זו הוא עוד יותר מתעלה וזוכה להנהגה.
אם נחזור שוב אל יום הכיפורים ואל חג הסוכות נוכל להדגיש מחדש את המסר. בערבו של יום הכיפורים, על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, לא בדיעבד אלא לכתחילה, כדי שנוכל לעבור ממדרגת "אור זרוע לצדיק" למדרגת "ולישרי לב שמחה". ממצב של ניסיון להדמות למלאכים נעבור למצב של אגודה אחת עם הערבות.
נזכור ונפנים את המסר שהרב צבי יהודה הכהן קוק בנו של "מלאכים כבני אדם" חזר ודרש בפני תלמידיו: "עם אתרוגים לבד אי אפשר לקיים אף מצווה, עם ערבות לבד אפשר ללכת אחרי הנביאים". נוסיף על כך שהדרך המומלצת היא כששניהם יחד (עם הלולב וההדס)
דווקא בימים קשים אלה, בימים של משפחות ובודדים שנרצחו, ילדים וזקנים שנפצעו, נזכיר את כוחה של האחדות בין כל היהודים כדי שנוכל לחזור למצב של וליהודים הייתה אורה בזכות לך כנוס את כל היהודים. גם את אלה שנראה לנו שהם במבואות האפלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
