ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
אדון אחד היה לו באורוותו סוס מרוץ, שהיה יקר בעיניו עד למאוד, וציוה לשמור אותו שמירה מעולה. הדלת הייתה נעולה במנעולים ושומר ישב תמיד על ידה. באחד הלילות בא פחד בלב האדון ולא ידע מנוחה. הלך אל האורווה ומצא את השומר יושב ומהרהר בינו לבין עצמו ומתאמץ לחקור ולעמוד על שורש איזה דבר נעלם. "במה אתה מהרהר?" שאלהו האדון, "אני שוקל בדעתי" השיב השומר "כשתוקעים מסמר בקיר, להיכן נעלם הטיט?". "יפה אתה שוקל בדעתך", אמר האדון. חזר לבית ושכב על מיטתו. אבל לא יכול להירדם, וכעבור זמן מה לא התאפק והלך שנית אל האורווה. שוב ישב השומר לפני השער והיה מהרהר ומתאמץ לחקור בדעתו. "במה אתה מהרהר כעת?" שאלהו האדון. "אני שוקל בדעתי" אמר השומר "כשאופים כעך, להיכן נעלם הבצק של החור?". "יפה אתה שוקל בדעתך" הודה האדון. חזר ועלה על מיטתו, ושוב לא יכול לשכב במנוחה, והוכרח ללכת בפעם השלישית אל האורווה. השומר ישב על מקומו והיה מהרהר כדרך שהרהר קודם לכן. "מה מעסיקך עכשיו?" שאל האדון. "אני שוקל בדעתי" השיב השומר, "הנה השער נעול במנעולים, והנה אני יושב כאן ושומר, וסוס נגנב, היאך נעשה הדבר?".
עיון במשל של ר' שמחה בונם, ובשאלות בהן מעסיק השומר את עצמו במהלך הלילה, עשוי ללמד על המסר החשוב אותו רוצה ר' שמחה בונם להעביר.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
26 - מפי הסוס
27 - לא להירדם בשמירה
28 - הבגדים של הגולם
טען עוד
גם השאלות בהן מעסיק השומר את עצמו מעידות על צורת ההתייחסות שלו לתפקידו בחיים, למעשים שהוא מופקד עליהם. השאלה הראשונה שהוא מתחבט בה היא לאן נעלם הטיט כשאנו תוקעים מסמר בקיר. שאלה זו היא שאלה מעניינת לכשעצמה. בדרך כלל דעתם של בני האדם נתונה למסמר בשעה שהם תוקעים אותו בקיר. אולם השומר נותן את דעתו לטיט שסביב המסמר. כך גם ביחס לשאלת הכעך. דעתם של בני האדם נתונה לכעך עצמו ואילו השומר מעסיק את מוחו בשאלת החור של הכעך, לאן הלך הבצק שהיה במקום החור. שאלות אלו המעידות על מקוריות מחשבתית נתפסות אצל ר' שמחה בונם כשאלות המעידות על יחס שגוי לחיים. דרכו של עולם נורמאלי לתת את הדעת אל המסמר ואל הכעך. יש צורך לתת את הדעת לעשייה, לבנין, לחיוב. השומר מעסיק את עצמו בשאלות שסביב העשייה, סביב המסמר, סביב הכעך, אבל אינו מעסיק את עצמו בשאלת המסמר עצמו ובשאלת הכעך עצמו. במקום לחשוב מה לא, היה עליו לחשוב מה כן! זוהי השגיאה העצומה של השומר שהיא המובילה גם לתהייה האחרונה שלו. האורווה הייתה שמורה ובכל זאת נעלם הסוס. דעתו של השומר הייתה נתונה כל העת למה שאסור שיקרה, במקום למה שהיה צריך לקרות. זוהי הגדרת התפקיד של שומר, שמירה מפני מה שחפצים שלא יקרה. דרך זו איננה הדרך בעבודת ה'. ישנם אנשים המשקיעים את כל מרצם לשמור את עצמם שלא יחטאו, ההשקעה הולכת לכיוון של מה לא. ר' שמחה בונם היה רוצה שאותם אנשים ישקיעו את מרצם במה כן. השתקעות בשמירה שאין עימה התייחסות לחובת היצירה וההתחדשות, עלולה להביא לידי כך שהאדם ימצא את עצמו יושב לפני האורווה הריקה, שלמרות כל המנעולים שעליה, נגנב הסוס ממנה.
הניגודיות שבין הישיבה הפסיבית של השומר ובין מה שהיה צריך לעשות, גדלה על רקע העובדה ששם מאחורי הסורגים של האורווה נמצא סוס מרוץ. הסוס הוא בעל יכולות גדולות מאד. כוחו יפה למגרשי המרוצים תחת ידו המסורה של רוכב מיומן. נתינתו תחת משמר כבד של סורג ובריח איננה הדבר החכם ביותר שניתן לעשות עם הסוס. האדם צריך להבין כי בתוך תוכו יש כוחות גדולים מאד. סוסי מרוץ אישיים המחכים לידו האמונה שתנחה אותם כשותפים לצמיחה אישית ולהתפתחות. תחת זאת משקיעים בני האדם כוחות עצומים בדיכוי, ובכבישה של הכוחות הללו. סופו של הסוס לברוח מן האורווה אם כל המאמץ יושקע רק על מנת למנוע ממנו לצאת. יש צורך להוביל את הכוחות הללו אל מגרשי המרוצים של החיים ולתת להם את האפשרות לפעול את פעולתם תוך ניתוב מושכל של רוכב מיומן.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
