ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לחלקם, היה זה הביקור הראשון בחייהם בבית כנסת. והנה, סיפר לי חברי, מה הם ראו? שוק! במשך שעתיים, הגבאי מכר בכסף מלא את העליות והכיבודים, ונשא ונתן עם המתפללים כאחרון התגרנים בשוק...
לכאורה, מי שקורא בפרשת מטות, יחוש כתחושתם של אותם נערים. פותח האדם את התורה הקדושה, דברי אלוקים חיים, אשר כל אות בה מדוקדקת ומהווה את תוכנית העולם, והנה – מה הוא מגלה? שוק!
התורה מאריכה ומפרטת את רשימת השלל ממלחמת מדיין. הביזה כללה – 675000 צאן, 72000 בקר, 61000 חמורים, 32000 שפחות. אחר כך התורה מפרטת את המספרים של המחצה שניתנה לאנשי הצבא, וכן של המחצה שניתנה לשאר העם. ובהמשך את סכומי המכס שניתנו לה' ואת המכס ללויים. אריכות גדולה ברשימה שבעינינו דומה לרשימת קניות או ציוד. קשה לנו להבין – במה כל חמור מחמורי מדיין תורם לדבר ה' היסודי לעולמינו?
אמת, שאלה זו אפשר לשאול במקומות נוספים בתורה, אך פרשתנו היא בוודאי מהחריפים שבהם. בכל זאת, רשימות התרומות למשכן או רשימות מניין בני ישראל מובנים יותר.
המפרשים התעלמו כמעט מהשאלה. מי שבכל זאת, נגע מעט בשאלה, התמקד יותר בתמיהה – למה התורה מחשבת לנו את סכומי המחצית וסכומי המכס, הרי יכולנו לחשב זאת בעצמינו. על כך עונה הרמב"ן – בא ללמדנו שהיה נס גדול, כי מזמן המניין הכללי של השלל עד אשר מנו את המחצית, והפרישו את המכס, לא נפקד מבעלי החיים אפילו אחד. אור החיים הקדוש, לא רואה בכך נס, ולכן מבאר שבא ללמדנו את אופן חישוב ההפרשה.
שורה תחתונה – למדו מכאן פרטים שונים, ובכל זאת השאלה נותרת ברובה ממקומה. אפשר כמובן לענות את אשר עונים חכמי הנסתר במקומות אחרים – יש כאן סודות גדולים הגנוזים בפרשה, ואיננו מבינים הכל.
וודאי שכך, ועצם התשובות הללו של סודות נסתרים או פרטים חשובים, מגלים בפנינו נקודה משמעותית בתורה ובנביאים כנבואה שנצרכה לדורות. הדורות הללו, שבהם אירעו מאורעות התורה והנביאים, היו דורות גדולים שיצרו תשתית רוחנית גדולה לדורות. כוחנו מכוחם. הם זכו, ופרטים יומיומיים מימיהם הפכו לנכס צאן ברזל לדורות.
וכך כתב הרב 'הנזיר' זצ"ל בהקדמתו ל'אורות הקודש' (הסוגריים הם שלי – נ"י) – "לאומות העולם יש תקופות ראשוניות מופתיות (המהוות מופת כביכול לאנושות)... כמו היוונית וספרותה המופתית בשירה ופלוסופיה... (לעומת זאת) בתקופה החדשה דוגלים בהתקדמות... מתגאים בהמצאות והתגליות בחכמת הטבע, והתחבורה... כלומר- יש מתלהבים מתקופות העבר ויש שמתלהבים מההמצאות החדשות)
בישראל גוברת השקפת הראשוניות (עם ישראל מתלהב מדורות העבר), אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם.. והאבות, הנביאים, הסופרים, התנאים ואמוראים, והראשונים יוכיחו...". והרב הנזיר ממשיך ואומר – אם כך אנו נגד התקדמות? ומבאר שהפוך, בראשוניות גנוזה גם ההתקדמות, מתוך הכוח של הראשונים, אנו צומחים ומתקדמים.
ובימי בין המצרים, הכוחות ממקדש העבר, מצמיחים אותנו אל מקדש העתיד, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
