ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לחלקם, היה זה הביקור הראשון בחייהם בבית כנסת. והנה, סיפר לי חברי, מה הם ראו? שוק! במשך שעתיים, הגבאי מכר בכסף מלא את העליות והכיבודים, ונשא ונתן עם המתפללים כאחרון התגרנים בשוק...
לכאורה, מי שקורא בפרשת מטות, יחוש כתחושתם של אותם נערים. פותח האדם את התורה הקדושה, דברי אלוקים חיים, אשר כל אות בה מדוקדקת ומהווה את תוכנית העולם, והנה – מה הוא מגלה? שוק!
התורה מאריכה ומפרטת את רשימת השלל ממלחמת מדיין. הביזה כללה – 675000 צאן, 72000 בקר, 61000 חמורים, 32000 שפחות. אחר כך התורה מפרטת את המספרים של המחצה שניתנה לאנשי הצבא, וכן של המחצה שניתנה לשאר העם. ובהמשך את סכומי המכס שניתנו לה' ואת המכס ללויים. אריכות גדולה ברשימה שבעינינו דומה לרשימת קניות או ציוד. קשה לנו להבין – במה כל חמור מחמורי מדיין תורם לדבר ה' היסודי לעולמינו?
אמת, שאלה זו אפשר לשאול במקומות נוספים בתורה, אך פרשתנו היא בוודאי מהחריפים שבהם. בכל זאת, רשימות התרומות למשכן או רשימות מניין בני ישראל מובנים יותר.
המפרשים התעלמו כמעט מהשאלה. מי שבכל זאת, נגע מעט בשאלה, התמקד יותר בתמיהה – למה התורה מחשבת לנו את סכומי המחצית וסכומי המכס, הרי יכולנו לחשב זאת בעצמינו. על כך עונה הרמב"ן – בא ללמדנו שהיה נס גדול, כי מזמן המניין הכללי של השלל עד אשר מנו את המחצית, והפרישו את המכס, לא נפקד מבעלי החיים אפילו אחד. אור החיים הקדוש, לא רואה בכך נס, ולכן מבאר שבא ללמדנו את אופן חישוב ההפרשה.
שורה תחתונה – למדו מכאן פרטים שונים, ובכל זאת השאלה נותרת ברובה ממקומה. אפשר כמובן לענות את אשר עונים חכמי הנסתר במקומות אחרים – יש כאן סודות גדולים הגנוזים בפרשה, ואיננו מבינים הכל.
וודאי שכך, ועצם התשובות הללו של סודות נסתרים או פרטים חשובים, מגלים בפנינו נקודה משמעותית בתורה ובנביאים כנבואה שנצרכה לדורות. הדורות הללו, שבהם אירעו מאורעות התורה והנביאים, היו דורות גדולים שיצרו תשתית רוחנית גדולה לדורות. כוחנו מכוחם. הם זכו, ופרטים יומיומיים מימיהם הפכו לנכס צאן ברזל לדורות.
וכך כתב הרב 'הנזיר' זצ"ל בהקדמתו ל'אורות הקודש' (הסוגריים הם שלי – נ"י) – "לאומות העולם יש תקופות ראשוניות מופתיות (המהוות מופת כביכול לאנושות)... כמו היוונית וספרותה המופתית בשירה ופלוסופיה... (לעומת זאת) בתקופה החדשה דוגלים בהתקדמות... מתגאים בהמצאות והתגליות בחכמת הטבע, והתחבורה... כלומר- יש מתלהבים מתקופות העבר ויש שמתלהבים מההמצאות החדשות)
בישראל גוברת השקפת הראשוניות (עם ישראל מתלהב מדורות העבר), אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם.. והאבות, הנביאים, הסופרים, התנאים ואמוראים, והראשונים יוכיחו...". והרב הנזיר ממשיך ואומר – אם כך אנו נגד התקדמות? ומבאר שהפוך, בראשוניות גנוזה גם ההתקדמות, מתוך הכוח של הראשונים, אנו צומחים ומתקדמים.
ובימי בין המצרים, הכוחות ממקדש העבר, מצמיחים אותנו אל מקדש העתיד, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
