ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
פֵּרוּשׁ דַּעַת רַב יוֹסֵף, שֶׁאָמַר: 1 יֵיתֵי וְאֶחְמִנֵיהּ וְאֵשֵׁב בְּצֵל יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה גַּשְׁמִי בְּיוֹתֵר, וְעוֹלַם הַמָּשִׁיחַ הוּא יִהְיֶה 2 נִבְדָּל בְּיוֹתֵר. וְאָמַר, שֶׁאִם לֹא אֶפְשָׁר לִי לִהְיוֹת עִם הַמָּשִׁיחַ וְלִהְיוֹת עִמּוֹ בַּמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, 3 שֶׁאָז בְּוַדַּאי יִקְנֶה הָאָדָם מַעֲלָה אֱלֹקִית, אֶלָּא אַף אִם לֹא אֶזְכֶּה לָזֶה, 4 רַק שֶׁאֶהֱיֶה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַד שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּתֵּף עִם עִקַּר הַמַּעֲלָה הָאֱלֹקִית שֶׁלּוֹ, רַק אֶשְׁתַּתֵּף וְאֵשֵׁב בַּמַּדְרֵגָה הַפְּחוּתָה. וְנִקְרָא זֶה יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר בָּעִנְיָן הַחָמְרִי שֶׁלּוֹ אֶשְׁתַּתֵּף, וְלֹא עִם עִקַּר הַחֲמוֹר, רַק עִם הַיּוֹצֵא מִן הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר 5 הַנִּדְחֶה מִן הַחֹמֶר, וְהוּא הַמַּדְרֵגָה הַשְּׁפָלָה בְּיוֹתֵר, אִם אֶשְׁתַּתֵּף בָּזֶה, דַּי לִי. שֶׁגַּם בָּזֶה יִקְנֶה הָאָדָם מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, בְּמַה שֶּׁהוּא בַּדּוֹר עִם הַמָּשִׁיחַ, וְיִקְנֶה מַעֲלָה הָאֱלֹקִית. שֶׁהֲרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ שָׁוֶה לַמַּעֲלָה הַפְּחוּתָה שֶׁהִיא בְּתַכְלִית הַפְּחִיתוּת שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, וּלְפִיכָךְ אָמַר: אֶזְכֶּה וְאֵשֵׁב בְּכוּפִיתָא דְּחַמְרָא.
________________________________
פירוש דעתו של רב יוסף, שאמר 1 יבוא משיח ואראהו ואשב בצל גללי חמורו. העולם הזה הוא עולם גשמי מאד, ועולם המשיח יהיה 2 עולם רוחני מאד. אמר רב יוסף, אם לא יתאפשר לי להיות עם המשיח, כי לא אהיה במעלה המתאימה לגדלותו, 3 שהרי בימי משיח עתידים בני האדם להיות במעלה רוחנית, 4 אלא אהיה רחוק ממנו ולא אהיה שותף למעלתו האלוקית, אשב במדרגה פחותה. גללי החמור זוהי מדרגה פחותה, כי היא מבטאת את החומריות הגדולה ביותר. פירושו של דבר, אמר רב יוסף אף אם לא אזכה לשבת במעלה החומרית של המשיח, שהביטוי לה הוא החמור, ארצה לשבת עם גללי החמור, כלומר 5 הדבר שאפילו החמור דוחה אותו ממנו, שזו מדרגה נמוכה מאד, וגם בה אסתפק, כי גם במדרגה זו קונה האדם מעלה גדולה, בעצם העובדה שהוא נמצא בדורו של משיח. כי דורו של משיח במדרגתו הפחותה ביותר תהיה עליונה יותר מהמעלה העליונה של העולם הזה.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
112 - פרק ל"ו חלק ב'
113 - פרק ל"ו חלק ג'
114 - פרק ל"ו חלק ד'
טען עוד
דברי האמוראים שלא רצו להיות בדורו של המשיח, ובשל כך בחרו להימלט מהייסורים שיבואו, ברורים ומובנים. המהר"ל בחר להתחיל לבאר את הגמרא העוסקת בחבלי משיח דווקא מדברי רב יוסף. רב יוסף אומר כי המדרגה הכי עליונה בעולם שלנו עדיין פחותה מ' צל גלליו של חמורו של משיח'. מה משמעות צל זה?
המשיח מבטא את המדרגה העליונה שתתגלה לעתיד לבוא, אך המשיח אינו מגיע לבד. הוא בא רכוב על חמור . החמור לכשעצמו, אינו יודע לאן ללכת, אין לו שכל ואין לו שום מטרה בחיים מלבד סיפוק צרכיו החומריים. המשיח לוקח כוח מגושם זה ורותם אותו למאמציו. הוא רוכב עליו ומשתמש בו לצורך השגת יעדיו. כשהמשיח רוכב עליו, החמור כבר אינו אותו חמור שהיה קודם. הוא חמור ששורה עליו קדושה . דוגמה לכך ניתן לראות באגדת חז"ל על חמורו של ר' פנחס בן יאיר שלא הסכים לאכול מפירות שלא עושׂרו כראוי. קדושתו של ר' פנחס היתה כה גבוהה שהאירה אפילו על חמורו.
רב יוסף אומר שלא רק הצד החומרי הפשוט יתקדש בימות המשיח. המשיח הוא מציאות כל כך עוצמתית שתצליח להאיר אפילו את הגללים , המבטאים מציאות שנדחתה בגלל שפלותה אפילו מדרגת ה'חומר'.
במבט ראשוני, אנו יכולים להיעלב מיחסו ה"מזלזל" של רב יוסף למציאות העכשווית. אך אם נעמיק נבין כי רב יוסף לא מפחית מערכנו ואינו מזלזל במצבנו. המציאות שלנו היא גבוהה, אך המציאות של ימות המשיח גבוהה הרבה הרבה יותר. זאת מכיוון שכל מה שיהיה קשור אליו באיזושהי צורה יקבל מקדושתו. קדושה זו כה גבוהה, שתביא את החלקים הכי שפלים למדרגה נעלה יותר מכל מה שאנו מכירים כיום.
הרחבות
* חמורו של המשיח
וְנִקְרָא זֶה יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר בָּעִנְיָן הַחָמְרִי שֶׁלּוֹ אֶשְׁתַּתֵּף. המהר"ל מבאר שהחמור מסמל את עולם החומר בימות המשיח, וגללי החמור את הנדחה מן החומר. הוא מחדש שבימות המשיח גם בעזרת גללים אלו יקנה האדם מעלה אלוהית עליונה.
באיגרת ידועה המכונה "איגרת תקנ"ה" (על שם מספרה בספר האיגרות) מתייחס הרב קוק לדור הגאולה שבימיו: "אבל דור של 'עקבא דמשיחא' הם יוצאים מכלל זה", הסימנים הרגילים להבחין באדם שאיבד את קישורו לעם ישראל על ידי מעשיו הרעים – אינם חלים על דור זה "שהם כדברי תקוני זוהר: 'טוב מלגאו וביש (רע) מלבר'". למרות שעל פי מעשיהם הם נראים רעים – בפנימיותם הם טובים "והם 'חמורו של משיח' שנאמר עליו "עני ורוכב על חמור" [זכריה ט, ט], והכונה: כמו חמור, שמבחוץ יש בו שני סימני-טומאה, אם-כן הטומאה בולטת בו יותר מבחזיר וגמל וכיוצא בזה, שיש בהם סימן-טהרה אחד על כל פנים, ומכל מקום יש בו בפנימיותו ענין קדושה גם כן, שהרי הוא קדוש בבכורה". למרות שמצד החיצוניות החמור הוא טמא ביותר, בתוכיותו יש קדושה ולכן התורה מצווה על פטר חמור. כך גם דורו של המשיח, אף שמבחוץ הוא נראה טמא ורחוק מדרכי אבותיו, אם נתבונן בפנימיותו נבחין בנשמות גדולות מאוד: "וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם ב'עקבא-דמשיחא', ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סרחון גדול, וחושך רב וכבד מאוד... ורב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות" [אגרות הראיה ב, עמ' קפח].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
