ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
פֵּרוּשׁ דַּעַת רַב יוֹסֵף, שֶׁאָמַר: 1 יֵיתֵי וְאֶחְמִנֵיהּ וְאֵשֵׁב בְּצֵל יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה גַּשְׁמִי בְּיוֹתֵר, וְעוֹלַם הַמָּשִׁיחַ הוּא יִהְיֶה 2 נִבְדָּל בְּיוֹתֵר. וְאָמַר, שֶׁאִם לֹא אֶפְשָׁר לִי לִהְיוֹת עִם הַמָּשִׁיחַ וְלִהְיוֹת עִמּוֹ בַּמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, 3 שֶׁאָז בְּוַדַּאי יִקְנֶה הָאָדָם מַעֲלָה אֱלֹקִית, אֶלָּא אַף אִם לֹא אֶזְכֶּה לָזֶה, 4 רַק שֶׁאֶהֱיֶה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַד שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּתֵּף עִם עִקַּר הַמַּעֲלָה הָאֱלֹקִית שֶׁלּוֹ, רַק אֶשְׁתַּתֵּף וְאֵשֵׁב בַּמַּדְרֵגָה הַפְּחוּתָה. וְנִקְרָא זֶה יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר בָּעִנְיָן הַחָמְרִי שֶׁלּוֹ אֶשְׁתַּתֵּף, וְלֹא עִם עִקַּר הַחֲמוֹר, רַק עִם הַיּוֹצֵא מִן הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר 5 הַנִּדְחֶה מִן הַחֹמֶר, וְהוּא הַמַּדְרֵגָה הַשְּׁפָלָה בְּיוֹתֵר, אִם אֶשְׁתַּתֵּף בָּזֶה, דַּי לִי. שֶׁגַּם בָּזֶה יִקְנֶה הָאָדָם מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, בְּמַה שֶּׁהוּא בַּדּוֹר עִם הַמָּשִׁיחַ, וְיִקְנֶה מַעֲלָה הָאֱלֹקִית. שֶׁהֲרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ שָׁוֶה לַמַּעֲלָה הַפְּחוּתָה שֶׁהִיא בְּתַכְלִית הַפְּחִיתוּת שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, וּלְפִיכָךְ אָמַר: אֶזְכֶּה וְאֵשֵׁב בְּכוּפִיתָא דְּחַמְרָא.
________________________________
פירוש דעתו של רב יוסף, שאמר 1 יבוא משיח ואראהו ואשב בצל גללי חמורו. העולם הזה הוא עולם גשמי מאד, ועולם המשיח יהיה 2 עולם רוחני מאד. אמר רב יוסף, אם לא יתאפשר לי להיות עם המשיח, כי לא אהיה במעלה המתאימה לגדלותו, 3 שהרי בימי משיח עתידים בני האדם להיות במעלה רוחנית, 4 אלא אהיה רחוק ממנו ולא אהיה שותף למעלתו האלוקית, אשב במדרגה פחותה. גללי החמור זוהי מדרגה פחותה, כי היא מבטאת את החומריות הגדולה ביותר. פירושו של דבר, אמר רב יוסף אף אם לא אזכה לשבת במעלה החומרית של המשיח, שהביטוי לה הוא החמור, ארצה לשבת עם גללי החמור, כלומר 5 הדבר שאפילו החמור דוחה אותו ממנו, שזו מדרגה נמוכה מאד, וגם בה אסתפק, כי גם במדרגה זו קונה האדם מעלה גדולה, בעצם העובדה שהוא נמצא בדורו של משיח. כי דורו של משיח במדרגתו הפחותה ביותר תהיה עליונה יותר מהמעלה העליונה של העולם הזה.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
112 - פרק ל"ו חלק ב'
113 - פרק ל"ו חלק ג'
114 - פרק ל"ו חלק ד'
טען עוד
דברי האמוראים שלא רצו להיות בדורו של המשיח, ובשל כך בחרו להימלט מהייסורים שיבואו, ברורים ומובנים. המהר"ל בחר להתחיל לבאר את הגמרא העוסקת בחבלי משיח דווקא מדברי רב יוסף. רב יוסף אומר כי המדרגה הכי עליונה בעולם שלנו עדיין פחותה מ' צל גלליו של חמורו של משיח'. מה משמעות צל זה?
המשיח מבטא את המדרגה העליונה שתתגלה לעתיד לבוא, אך המשיח אינו מגיע לבד. הוא בא רכוב על חמור . החמור לכשעצמו, אינו יודע לאן ללכת, אין לו שכל ואין לו שום מטרה בחיים מלבד סיפוק צרכיו החומריים. המשיח לוקח כוח מגושם זה ורותם אותו למאמציו. הוא רוכב עליו ומשתמש בו לצורך השגת יעדיו. כשהמשיח רוכב עליו, החמור כבר אינו אותו חמור שהיה קודם. הוא חמור ששורה עליו קדושה . דוגמה לכך ניתן לראות באגדת חז"ל על חמורו של ר' פנחס בן יאיר שלא הסכים לאכול מפירות שלא עושׂרו כראוי. קדושתו של ר' פנחס היתה כה גבוהה שהאירה אפילו על חמורו.
רב יוסף אומר שלא רק הצד החומרי הפשוט יתקדש בימות המשיח. המשיח הוא מציאות כל כך עוצמתית שתצליח להאיר אפילו את הגללים , המבטאים מציאות שנדחתה בגלל שפלותה אפילו מדרגת ה'חומר'.
במבט ראשוני, אנו יכולים להיעלב מיחסו ה"מזלזל" של רב יוסף למציאות העכשווית. אך אם נעמיק נבין כי רב יוסף לא מפחית מערכנו ואינו מזלזל במצבנו. המציאות שלנו היא גבוהה, אך המציאות של ימות המשיח גבוהה הרבה הרבה יותר. זאת מכיוון שכל מה שיהיה קשור אליו באיזושהי צורה יקבל מקדושתו. קדושה זו כה גבוהה, שתביא את החלקים הכי שפלים למדרגה נעלה יותר מכל מה שאנו מכירים כיום.
הרחבות
* חמורו של המשיח
וְנִקְרָא זֶה יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר בָּעִנְיָן הַחָמְרִי שֶׁלּוֹ אֶשְׁתַּתֵּף. המהר"ל מבאר שהחמור מסמל את עולם החומר בימות המשיח, וגללי החמור את הנדחה מן החומר. הוא מחדש שבימות המשיח גם בעזרת גללים אלו יקנה האדם מעלה אלוהית עליונה.
באיגרת ידועה המכונה "איגרת תקנ"ה" (על שם מספרה בספר האיגרות) מתייחס הרב קוק לדור הגאולה שבימיו: "אבל דור של 'עקבא דמשיחא' הם יוצאים מכלל זה", הסימנים הרגילים להבחין באדם שאיבד את קישורו לעם ישראל על ידי מעשיו הרעים – אינם חלים על דור זה "שהם כדברי תקוני זוהר: 'טוב מלגאו וביש (רע) מלבר'". למרות שעל פי מעשיהם הם נראים רעים – בפנימיותם הם טובים "והם 'חמורו של משיח' שנאמר עליו "עני ורוכב על חמור" [זכריה ט, ט], והכונה: כמו חמור, שמבחוץ יש בו שני סימני-טומאה, אם-כן הטומאה בולטת בו יותר מבחזיר וגמל וכיוצא בזה, שיש בהם סימן-טהרה אחד על כל פנים, ומכל מקום יש בו בפנימיותו ענין קדושה גם כן, שהרי הוא קדוש בבכורה". למרות שמצד החיצוניות החמור הוא טמא ביותר, בתוכיותו יש קדושה ולכן התורה מצווה על פטר חמור. כך גם דורו של המשיח, אף שמבחוץ הוא נראה טמא ורחוק מדרכי אבותיו, אם נתבונן בפנימיותו נבחין בנשמות גדולות מאוד: "וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם ב'עקבא-דמשיחא', ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סרחון גדול, וחושך רב וכבד מאוד... ורב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות" [אגרות הראיה ב, עמ' קפח].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
