ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
מאפייני הדור שלפני המשיח
בְּמַה שֶּׁקֹּדֶם הִתְבָּאֵר, כִּי 1 כָּל הֲוָיָה חֲדָשָׁה הוּא הֶפְסֵד הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, וּלְפִיכָךְ הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיִּהְיֶה הֶעְדֵּר הֲוָיָה בָּעוֹלָם קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ, עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּאן הֶפְסֵד הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז יַתְחִיל הַהֲוָיָה חֲדָשָׁה. וּלְכָךְ אָמְרוּ בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צו, ב): אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב יִצְחָק, 2 מִי שְׁמִיעַ לָךְ אֵימָת אָתֵי בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: 3 מַאן בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: מָשִׁיחַ. 4 מָשִׁיחַ בַּר נַפְלֵי קָרֵית לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ 5 אִין, דִּכְתִיב (עמוס ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְמַעֲטִין, וְהַשְּׁאָר עֵינֵיהֶם כָּלוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, 6 עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה פְּקוּדָה וּשְׁנִיָּה מְמַהֶרֶת לָבוֹא. עוֹד שָׁם (סנהדרין צז, א): תָּנֵי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, בֵּית הַוַּעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגִּבְלָן* יִשְׁתּוֹמֵם, וְאַנְשֵׁי גָלִיל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר 7 וְלֹא יְחֻנָּנוּ, וְחָכְמַת הַסּוֹפְרִים תִּסְרַח, וִירֵאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט, טו): וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת. מַאי וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת? אָמְרִי דְּבֵי רַב: מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשֵׂית עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוֹלֶכֶת לָהּ. 8 מַאי וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל (שם)? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא, כָּל מִי שֶׁסָּר מֵרָע 9 מִשְׁתּוֹלֵל עַל הַבְּרִיּוֹת. תַּנְיָא, רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, וּזְקֵנִים יַעַמְדוּ לִפְנֵי נְעָרִים, וּבַת 10 קָמָה בְּאִמָּהּ, וְכַלָּה בַּחֲמוֹתָהּ, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב. תַּנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, הָעַזּוּת תִּרְבֶּה, וְהַיֹּקֶר 11 יְעַוֵּת, וְהַגֶּפֶן יִתֵּן פִּרְיוֹ 12 וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְנֶהֶפְכָה כָּל הַמַּלְכוּת לְמִינוּת, 13 וְאֵין תּוֹכֵחָה. מְסַיַּע לֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק, דַּאֲמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְהַפֵּךְ כָּל הַמַּלְכוּת לְמִינוּת. אֲמַר רָבָא 14 מַאי קְרָא? כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא (ויקרא יג, יג).
________________________________
כבר בארנו בכמה פרקים למעלה, כי 1 לפני הוויה חדשה תפסד ההוויה הקודמת. לכן קודם ביאת המשיח יהיה חסרון בעולם, וחסרון זה הוא הבסיס להתחלת הוויה חדשה. מטעם זה אמרו בפרק חלק, אמר רב נחמן לרב יצחק, 2 האם שמעת מתי יבוא בן הנפלים? אמר לו, 3 מיהו בן הנפלים? אמר לו, משיח. 4 אמר לו, למשיח קראת בן נפלים?! אמר לו, 5 כן, שנאמר: ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. אמר לו, כך אמר רבי יוחנן, דור שבן דוד בא, תלמידי חכמים מתמעטים, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזירות קשות מתחדשות, 6 בעוד גזירה ראשונה עדין קיימת, גזירה שנייה ממהרת לבוא. עוד אמרו שם בגמרא, שנינו, רבי יהודה אומר, דור שבן דוד בא, בית הועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן יהיה שומם, ואנשי הגליל יסתובבו מעיר לעיר 7 ואין מרחם עליהם. חכמת הסופרים תהיה סרוחה, יראי חטא יהיו מאוסים, פני הדור יהיו כפני הכלב, והאמת תהיה נעדרת, שנאמר: ותהי האמת נעדרת. 8 מהי המשמעות שהאמת תהיה נעדרת? אמרו בבית מדרשו של רב, ללמדנו שתהיה האמת עדרים עדרים והולכת לה. מהי משמעות המשך הפסוק: וסר מרע משתולל? אמרו בבית מדרשו של רבי שילא, כל מי שסר מרע, 9 נחשב בעיני הבריות למשתולל כלומר לשוטה. שנינו, רבי נהוראי אומר, דור שבן דוד בא בו, נערים יביישו פני זקנים, וזקנים יעמדו בפני נערים. 10 בת קמה לבייש את אמה, וכלה את חמותה, ופני הדור כפני הכלב. שנינו, רבי נחמיה אומר, דור שבן דוד בא, העזות תרבה, והיוקר 11 יגרום למכובדים להיות רמאים, הגפן יתן פריו 12 ובכל זאת היין ביוקר, המלכות תהפך למינות, 13 ואין הבריות מקבלים תוכחה. דבריו אלה הם סיוע לדברי רבי יצחק שאמר, אין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא, 14 מאיזה פסוק שומעים אנו דבר זה? שנאמר: כולו הפך לבן טהור הוא.
[ וְהַגִּבְלָן – שם מקום שיחרב.]
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
102 - פרק ל"ב חלק ח'
103 - פרק ל"ה חלק א'
104 - פרק ל"ה חלק ב'
טען עוד
הקדמה
בדורות האחרונים, הלימוד של מאמרי חז"ל העוסקים בתקופה שקודם ביאת המשיח, שונה מבעבר. תופעות רבות שעליהן דיברו חז"ל לפני שנים כה רבות, מתגשמות לנגד עינינו. אנו חשים שמשהו משתנה, מציאות חדשה מתחילה. העולם נמצא בתהליך מסוים של פירוק של מה שנבנה עד כה, לצד בנייה של דברים רבים וגדולים. הנוחות והפיתוח החומריים הגיעו לשיא גבוה שאינו מצליח למלא את מאוויהם של בני האדם, וסדרים רוחניים וחברתיים שהיו פשוטים בחברה האנושית נשברים. האנושות חשה את התופעות הללו, ויחד איתם מרגישה צימאון עמוק למשהו גבוה יותר.
חז"ל כתבו על תופעות רבות, מסוגים שונים, שעתידים להתרחש בתקופה שלפני בוא המשיח. רובן, עוסקות במצב הירוד שיהיה בימים הללו, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית, בחוסר סדר ובבלבול גדול. ברור לנו שחז"ל לא באו להפחיד אותנו או להרחיק אותנו מהציפייה לימים הגדולים הללו. חז"ל רצו לבטא תהליך עמוק שעם ישראל והעולם כולו יעברו לקראת המעבר 'לעולם החדש' שאחרי ביאת המשיח.
בפרק שלפנינו יברר המהר"ל מהו המכנה המשותף לכל אותן התופעות. נבין את הצורך בתופעות אלו, כהקדמה לביאת המשיח, ונבין שהקב"ה לא בא לערוך חלילה 'חיסול חשבונות' עם העולם הזה אלא ישנה סיבה שבגללה הוא בחר בדרך זו. לימוד הפרק הזה יוכל להביא אותנו למצב שבו אנו מצוידים בכלים שיעזרו לנו להבין באופן נכון יותר את הקשיים הרבים שבדרך אל הגאולה.
ביאורים
כאשר אדם אומר דבר מוזר או שואל שאלה מתמיהה, לפעמים כוונתו לעשות רושם על השומעים, או לעשות איזו 'מתיחה' לכולם. הדבר שונה כשאנו שומעים אדם גדול שנוהג באופן דומה, אז ודאי כוונתו לבטא משהו עמוק יותר. גודל מעלתו של המשיח מתואר רבות בדברי חז"ל, והוא זה שזוכה להביא את ישראל למדרגה גבוהה מהמדרגה שהם נמצאים בה כעת. לכן היינו מצפים ששמו של המשיח יהיה תואם למעלה שכזאת. אולם הגמרא מעידה שרב נחמן החליט לקרוא למשיח 'בר נפלי', שֵם המבטא נפילה וירידה. מדוע בחר רב נחמן בשם כזה? נראה כי הוא ביקש לבטא את המיוחדות של התקופה שתבוא בטרם ביאת המשיח. חז"ל מלמדים אותנו שבתקופה הקרובה לביאת המשיח תהיה נפילה גדולה בעם ישראל, הן נפילה רוחנית והן נפילה גשמית. ייתכן שבדבריו ביקש רב נחמן לעורר אותנו לנסות להבין לעומק מדוע המאורעות בתקופה זו יהיו באופן שלכאורה הפוך מההיגיון, שבו במקום לעלות כלפי מעלה יש נסיגה. דברים אלו מצריכים עוד עיון וליבון מדוע בחר הפסוק בביטוי זה של 'נפילה', ומדוע קודם הגאולה ישנה נפילה כה גדולה.
המהר"ל בפרק זה מתייחס בהרחבה להסבר התופעות שעליהן דיברה הגמרא ולמשמעות שהן מבטאות. כאן, בדברים שלפנינו, פותח המהר"ל בכך שכאשר בונים מציאות חדשה, יש צורך לבטל קודם לכן את המציאות הקודמת. תקופה זו היא תקופת הנפילה שקודם העלייה, המהווה הקדמה לבנייה מחדש שמתרחשת בדורותינו. בעניינים אלה יעסוק המהר"ל בהמשך הפרק.
להצלחת ישראל בן אליהו חיים הי"ו
להצלחת אליהו חיים בן אברהם יצחק ורחל מלכה בת רבקה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
