ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
גם האומר שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות, מודה שהעולם יושלם על פי הטבע
כְּבָר בֵּאַרְנוּ, כִּי אַף לְמַאן דַּאֲמַר אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר יוֹתֵר רַק שֶׁלֹּא נִהְיֶה אֲנַחְנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים וְלֹא יוֹתֵר, כִּי דָּבָר זֶה אֵין לוֹמַר כְּלָל. אֲבָל לֹא יִהְיֶה הָעוֹלָם 1 מֻטְבָּע בֶּחֳמָרִים כַּאֲשֶׁר הוּא עַתָּה, וְיִסְתַּלֵּק הַיֵּצֶר הָרַע מִן הָאָדָם, וְיַטּוּ הַבְּרִיּוֹת לֵב אֶחָד לַעֲבֹד אֶת יוֹצֵר הַכֹּל. כִּי לְמַאן דַּאֲמַר אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ רַק שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, יִהְיֶה הָעוֹלָם נוֹהֵג עַל פִּי טִבְעוֹ וּמִנְהָגוֹ בַּדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים, וְלֹא יִהְיֶה נוֹהֵג שֶׁלֹּא עַל פִּי הַטֶּבַע, רַק יִהְיֶה נוֹהֵג בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם אֶפְשָׁר בַּטֶּבַע, רַק שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל צַדִּיקִים. וְכָךְ לְעִנְיַן הַבְּרָכָה, אֵין סָפֵק שֶׁיִּהְיֶה בִּרְכַּת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בַּכֹּל, 2 שֶׁהִיא מוּכֶנֶת לִבְרָכָה בַּכֹּל, אִם לֹא שֶׁהַחֵטְא גּוֹרֵם. וּבְסִפְרֵי (ספרא בחוקותי פרשה א, א): וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת. אָמְרוּ בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, הָיוּ גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מִלֵּילֵי שַׁבָּתוֹת (עַל) {לְ}לֵילֵי שַׁבָּתוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ 3 חִטִּים כִּכְלָיוֹת, וּשְׂעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים, וַעֲדָשִׁים כְּדִינְרֵי זָהָב. צָרְרוּ מֵהֶם חֲכָמִים וְהִנִּיחוּ דֻּגְמָא לְדוֹרוֹת, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הַחֵטְא גּוֹרֵם. וְכֵן אוֹמֵר (ירמיהו ה, כה): כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם, עַד כָּאן. הֲרֵי הַבְּרָכָה מוּכֶנֶת לָהּ הָאָרֶץ, אִם לֹא הָיָה הַחֵטְא. וְאִם כֵּן בִּזְמַן הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה הַבְּרָכָה בָּאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר הָאָרֶץ מוּכֶנֶת בְּעַצְמָהּ.
________________________________
בפרק מו בארנו, שגם לדעה כי אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות, אין הכוונה שההבדל היחיד בין העולם הזה לימות המשיח, רק שלא נהיה אנחנו ובנינו ובני בנינו משועבדים. אלא גם לשיטה זו בימות המשיח 1 העולם לא יהיה חומרי כמו שהוא עתה, ובתקופה זו היצר הרע לא ישלוט באדם וכל הבריות יחדיו יעבדו את הקב"ה. כוונת האומר שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות, שבצדדים החומריים העולם יתנהל על פי טבעו, ואף שדברים אלו אינם נוהגים עתה. ההבדל המשמעותי הוא שיהיו כולם צדיקים. וכן לענין הברכה שתהיה בעתיד, אין ספק שגם לדעתו יתקיימו כל ברכות הארץ הקדושה, 2 שכן הארץ מצד טבעה ראויה לברכה זו, אלא שהחטא גרם שלא תצא ברכתה אל הפועל. כן שנינו בספרא על הפסוק: ונתתי גשמכם בעיתם, בלילי שבתות. אמרו בימי שמעון בן שטח, היו הגשמים יורדים מלילי שבת ללילי שבת, עד שהיו 3 החיטים בגודל כליות, ושעורים כגרעיני זיתים, ועדשים כדינרי זהב, ולקחו מהם חכמים והניחום לדוגמא לדורות עתידים, להודיע שאין הדברים עתה כן מפני שהחטא גורם לכך. וכן נאמר: עוונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם. למדנו שהברכה ראויה היא לארץ, ואין הדברים כך בפועל, כי החטא גורם. אם כן בזמן המשיח תהיה הברכה בארץ, כי ראויה לכך הארץ.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
115 - פרק ל"ו חלק ה'
116 - פרק נ' חלק א'
117 - פרק נ' חלק ב'
טען עוד
הקדמה
הפרק שבו נעסוק בימים הקרובים מבאר את משמעות ימות המשיח ומהם ציפיותינו לשינוי בימים ההם, שאנו כל כך מייחלים שיבואו.
בגמרא במסכת סנהדרין נחלקו האמוראים, רב ושמואל, איך ייראו ימות המשיח. רב סובר שבימות המשיח יתנהל העולם באופן ניסי, וכדברי הנביא ישעיה: "והריחו ביראת ה'... והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע...וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... ושעשע יונק על חור פתן" [ישעיה יא].לעומת זאת, שמואל סובר שאף שימות המשיח הם פסגת ימי העולם הזה, בכל זאת: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד". בימות המשיח הטבע ינהג כמנהגו אלא שאומות העולם לא ישלטו בישראל אלא ינהגו בהם בכבוד. הרמב"ם מסביר [הלכות מלכים פרק יב] שלדעת שמואל הפסוקים בספר ישעיה נאמרו כמשל למצב שבו יהיה העולם שלם ויסור ממנו יצר הרע, כמאמר הכתוב "ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך". וכמו שאמרו חז"ל שבימות המשיח האנושות כולה תסור מהתאוות ומהאגואיזם, ועל ידי כך יהיה שלום בין האומות. בזמן שאומות העולם תהיינה פנויות ממלחמות – העולם ישוב להיות דבק בתכלית, דהיינו ידיעת ה'.
דווקא דעתו של שמואל, המתבררת בפרק זה, חושפת בפנינו את המדרגות הגבוהות שאליהם העולם יכול להגיע בתוך גבולות הטבע.
ביאורים
ימות המשיח הם תכלית העולם הזה. בתקופה זו העולם יגיע לשיאו, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. השינוי בעולם לא יהיה רק בתחום המדיני, בו עם ישראל יזכה לעצמאות, יתר על כן, העולם יהיה זך יותר – גם הטבע עצמו יהיה זך יותר, וממילא יהיו לו יכולות שלא היו קיימות בו במצב הרגיל. המהר"ל מחדש שאין זה שינוי שחורג מגבולות הטבע, אלא הטבע עצמו יתעלה ויושפע מהמדרגה הרוחנית של העולם.
אנו רגילים לחשוב שהטבע אותו אנו מכירים כיום הוא טבעו הרגיל של העולם. חכמים מלמדים אותנו שאין זה מדויק. בימי שמעון בן שטח, שהיה הדור טהור, הטבע גידל פירות ענקיים. חכמי אותו דור שמרו מפירות אלה לדורות כדי להודיע שזהו הטבע הרגיל. הטבע שברא ה' מיועד לייצר פירות מבורכים, עסיסיים וגדולים – אלא שהחטא גרם. הטבע מושפע מהמצב הרוחני. כאשר ישנה ירידה רוחנית גדולה – הברכה המיועדת לטבע אינה חלה, והטבע מייצר פירות קטנים, מה שלנו ייראה כיום פירות 'רגילים'. כך אירע בחטא אדם הראשון, שהושפע הטבע (לרעה) וקוללה האדמה "וקוץ ודרדר תצמיח לך". זוהי התוצאה של החטא, שירד העולם מדרגתו ונתערבו בו סיגים, ועל כן אין הארץ יכולה להצמיח פירותיה בעין יפה. גם בהמשך ההיסטוריה אנו רואים זאת: "משחרב בית המקדש לא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות " [סוטה ט יב]. הטבע הופיע בצורה מצומקת כיוון שהשכינה נתרחקה והטבע לא התברך.
לעתיד לבוא, יגיע העולם למדרגה הגבוהה ביותר שלו – מצב שבו יסור יצר הרע ותמלא הארץ דעה את ה'. העולם יהיה זך וטהור יותר וה' ישרה שכינתו בו. כשיש השראת שכינה יש ברכה, וכל החסמים שמנעו את הברכה מלחול יסורו והטבע יהיה מבורך כפלי כפליים ממה שאנחנו מכירים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
