ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּכְתִיב (ויקרא כו, ד): וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשָׂה עַכְשָׁו, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה בִּימֵי 1 אָדָם. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא הַשָּׂדֶה נִזְרָעָה 2 וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת בַּת יוֹמָא, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קיא, ד): זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, וְאוֹמֵר (בראשית א, יא): תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, בַּיּוֹם שֶׁנִּזְרְעָה בּוֹ עָשְׂתָה פֵּרוֹת. וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ (ויקרא כו, ד), לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה עַכְשָׁו, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה בִּימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כִּי יְהֵא אִילָן נוֹטֵעַ וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת בַּת יוֹמָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו. וְאוֹמֵר (בראשית א, יא): עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, בּוֹ בַּיּוֹם הָיָה עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. מִנַּיִן שֶׁאַף הָעֵץ עָתִיד לִהְיוֹת מַאֲכָל, תַּלְמוּד לוֹמַר: עֵץ פְּרִי, אִם לוֹמַר שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר עֹשֶׂה פְּרִי. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר עֵץ פְּרִי? אֶלָּא, מַה פְּרִי מַאֲכָל, אַף הָעֵץ מַאֲכָל. מִנַּיִן שֶׁאַף אִילָנֵי סְרָק עֲתִידִין לְהוֹצִיא פֵּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי לֶעָתִיד, כַּאֲשֶׁר יִסְתַּלֵּק הַחֵטְא מִבְּנֵי אָדָם, הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ הַשֵּׁם בִּשְׁבִיל חֵטְא אָדָם (בראשית ג, יז), תַּחְזֹר לְקַדְמוּתָהּ וּלְבִרְכָתָהּ, כַּאֲשֶׁר הָיָה קֹדֶם שֶׁחָטָא הָאָדָם. וּלְמַאן דַּאֲמַר אֵין בֵּין עוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד, לֹא יִקְשֶׁה מַה שֶּׁאָמַר כָּאן כִּי תּוֹצִיא הָאָרֶץ פֵּרוֹת כָּל יוֹם וָיוֹם, כִּי דָּבָר זֶה לֹא נִקְרָא נֵס, שֶׁהֲרֵי הָיָה בִּתְחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם אִם לֹא הָיָה הַחֵטְא. 3 וַהֲרֵי לִפְעָמִים גַּם כֵּן הָיָה חִדּוּשׁ שֶׁהָיוּ הַחִטִּים כִּכְלָיוֹת. וְאֵין דָּבָר כְּמוֹ זֶה נִקְרָא שֶׁנּוֹהֵג הָעוֹלָם שֶׁלֹּא בַּטֶּבַע.
________________________________
ונאמר: ונתנה הארץ יבולה, לא כמו שהיא עושה עכשיו, אלא כמו שעשתה בימי 1 אדם הראשון. מנין אתה למד שהארץ תיזרע 2 ובו ביום תעשה פירות? תלמוד לומר: זכר עשה לנפלאותיו, ונאמר: תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, ביום שנזרעה בו עשתה פירות. ונאמר: ועץ השדה יתן פריו, לא כדרך שהיא עושה עתה, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. מנין שבאותו היום בו האילן ניטע עשה פירות? שנאמר: זכר עשה לנפלאותיו, ונאמר: עץ פרי עושה פרי למינו, בו ביום היה עושה פירות, ומנין שאף העץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר: עץ פרי, אם הפסוק בא לומר שגם העץ עתיד לעשות פירות, הרי נאמר: עושה פרי, אם כן למה נאמר עץ פרי? אלא מה הפרי נאכל, אף העץ יהיה נאכל. ומנין שאף אילני סרק עתידים להוציא פירות? תלמוד לומר: ועץ השדה יתן פריו. למדנו שבעתיד, כאשר לא יחטאו בני האדם, תחזור הארץ לטבעה המקורי, כמו שהיתה קודם חטא אדם הראשון, שבעבורו נתקללה הארץ. מאמר חכמים, שעתידה הארץ להוציא פירות בכל יום, מוסכם גם לדעת האומר שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, כי דבר זה, שתוציא הארץ פירות בכל יום, אין זה נס, שכן היה בתחילת בריאת העולם לפני שטבע העולם השתנה בעקבות החטא. 3 והייתה מציאות כזו בעולם גם בתקופות אחרות, כמו שאמרו, שהיו החיטים ככליות בימי שמעון בן שטח, ולא נחשב זה לשינוי מטבעו של עולם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
116 - פרק נ' חלק א'
117 - פרק נ' חלק ב'
118 - פרק נ' חלק ג'
טען עוד
כפי שבארנו לעיל, בטבע טמונה יכולת תפוקה יותר גדולה ממה שנראה לעינינו, אלא שהחטא מרחיק את העולם מהקב"ה, וממילא השפע במלואו נמנע מאיתנו. כשיחזור העולם לתיקנו, ישוב הטבע לפעול ביתר כמות וביתר איכות. המהר"ל מדגיש שאין זה נס אלא טבע. לכאורה זוהי אמירה תמוהה. אם נראה עץ שבכל יום מוציא פירות חדשים, ללא ספק נחשוב שזהו נס ולא דבר טבעי. כדי להבין את דברי המהר"ל עלינו להבין מהו ההבדל המהותי בין נס לטבע.
הטבע הוא הופעה של הקב"ה בעולם דרך חוקיות מסוימת. למשל, כשאדם זורע זרע הוא אינו צומח בבת אחת אלא בשלבים: זריעה, כיסוי הזרע, השקייה של הצמח במשך כל החורף, וכך לאט לאט הוא גדל עד שהתבואה מגיעה לגמר בישולה. בדומה לזה, כשהקב"ה רוצה לקדם תהליכים בעולם, הם אינם מופיעים פתאום אלא בצורה הדרגתית. משמעות הדבר היא שאין אנו רואים את יד ה' מנהלת את העולם, אלא פועלת בתוך החוקיות שלו. לנו זה נראה כתופעה טבעית, ואין אנו רואים את התכלית שבשבילה נעשה כל הדבר. אמנם נס הוא אירוע שמתרחש שלא על פי החוקים. יד ה' מתערבת ושוברת את הכללים ואנו רואים איך דבר קורה כדי להביא לתכלית מסוימת.
הנס אינו מיועד להתרחש באופן קבוע, כי אין אנחנו מסוגלים לראות את האור אלוהי שלא דרך מחיצות. כמו כן, אם הנס יהיה תמידי הרי שתתבטל הבחירה החופשית כי נראה בעינינו את מציאות ה' והשגחתו.
אמנם הטבע ממשיך לפעול בחוקיות גם לאחר שהוא מתעלה, אלא שהחוקיות הזו יכולה להשתנות לפי מעלת העולם. כשהעולם בדרגה נמוכה החוקים מאוד מצמצמים ומגבילים את הטבע, ומונעים את השפע האלוהי מלהאיר, וכשהעולם בדרגה רוחנית גבוהה – החוקים מתרחבים ונותנים מקום לברכה.
הרחבות
* חוקי הטבע אינם קבועים
יְהֵא אִילָן נוֹטֵעַ וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת בַּת יוֹמָא. מדרש זה מתאר דברים רבים הנראים כסותרים את חוקי הטבע. למשל, תהליך גדילת הפירות כולל שלבי התפתחות שאורכים זמן רב, אם כך כיצד ייתכן שהפירות יבשילו ביום אחד?
ביחס לשאלה זו כותב הרב קוק שהתפיסה שחוקי הטבע הם דבר קבוע, נובעת מקטנות האדם: "ימין ה' אשר נגלתה על ישראל עם קרובו (במצרים), במסות באותות ובמופתים, ביד חזקה ובזרע נטויה, הסירה את המסכה הנסוכה על פני ערך המציאות וחוקיה, אשר האדם מפני קטנות הסתכלותו ומדת היקף שכלו הפעוט והצעיר יוכל לחשבם לחוקים איתנים וקיימים בקיום צביוני על מעמד אחד ותכונה אחת" [עין איה שבת א, ב, קט]. בני-אדם רגילים לחשוב שחוקי הטבע אינם ניתנים לשינוי, אולם בעקבות הניסים שנעשו לעם ישראל במצרים התברר שגם איתני הטבע יכולים להשתנות ברצונו של הקב"ה.
מכאן אנו יכולים להבין שבעתיד יתכנו שינויים בחוקי הטבע: "על כן בהסתכלותינו עד העתיד הגדול הרחב והנהדר, לא יעיקו לנו חוקי המנהגים הטבועים במעמד הטבע של ההוה. הננו מכירים ברור שאותן הצביונים (חוקי הטבע) הפרטיים המתגלים לפנינו כדמות מנהגים איתנים בחוקי הטבע הקיים לפנינו אינם קיימים באמת" [שם]. הקב"ה קבע את חוקי הטבע בבריאת העולם, אולם ברצונו הוא משנה אותם כשם שעשה במצרים. על פי זה מובן שחוקי הטבע "אינם קיימים באמת", אלא הם בעצם חוקי ה' , שקביעתם ושינויים תלויים ברצונו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
