ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְדָבָר זֶה בֵּאֲרוּ חֲכָמִים 1 בֶּאֱמוּנָתָם בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (לב, ב): וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי (ישעיהו מט, יד), אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲזַבְתַּנִי שְׁכַחְתַּנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָּהּ וכו' (שם טו). בֵּאֲרוּ בְּעֹמֶק חָכְמָתָם כִּי אֵין שִׁכְחָה 2 לְדָבָר זֶה, אַחַר שֶׁמִּתְחַיֵּב מִצַּד הָעִלָּה יִתְבָּרַךְ מְצִיאוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַבְּחִירָה בָּהֶם מִצַּד הָעִלָּה, לְכָךְ אֵין חֵטְא שֶׁהוּא בֶּעָלוּל מְבַטֵּל הַבְּחִירָה שֶׁהוּא מִצַּד הָעִלָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה. וּבֵאַרְנוּ מַאֲמָר זֶה בְּחִבּוּר בְּאֵר הַגּוֹלָה בַּאֲרִיכוּת מְאֹד, וְעַיֵּן שָׁם וְתִמְצָא מְבֹאַר הַסּוֹד הַזֶּה.
וּבְמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא רַבָּה: אַתָּה מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ 3 לִפְרֹק עֹל בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה לִדְרֹשׁ אֶת ה' (יחזקאל כ, א), אָמְרוּ 4 לוֹ: בֶּן אָדָם, כֹּהֵן שֶׁקָּנָה עֶבֶד 5 מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בִּתְרוּמָה? אָמַר לָהֶם: אוֹכֵל. חָזַר הַכֹּהֵן וּמְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל לֹא יָצָא הָעֶבֶד מֵרְשׁוּתוֹ? אַף אָנוּ יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם (שם לב-לג): הָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, חַי אָנִי אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִלָּה הֶכְרֵחִית אֶל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין עִלָּה בְּלֹא עָלוּל, וּלְפִיכָךְ בְּהֶכְרֵחַ יִמְלֹךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם אַף אִם לֹא יִרְצוּ, כִּי דָּבָר זֶה הוּא מִצַּד הָעִלָּה, וְלֹא מִצַּד הֶעָלוּל. כִּי דָּבָר שֶׁהוּא מִצַּד הֶעָלוּל אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה, כִּי הֶעָלוּל הוּא בַּעַל שִׁנּוּי, 6 לְכָךְ הוּא אֶפְשָׁרִי מִצַּד עַצְמוֹ וּמְחֻיָּב מִצַּד עִלָּתוֹ. וּלְפִיכָךְ אָמַר, מֵאַחַר שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה הוּא מִצַּד הָעִלָּה, הוּא מְחֻיָּב, וּלְפִיכָךְ, בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. הִנֵּה הִתְבָּאֵר לְךָ סִבָּה הַשְּׁנִיָּה אֲשֶׁר בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַסִּבָּה קַיֶּמֶת וְלֹא סָרָה, וּמֵאַחַר 7 שֶׁהַסִּבָּה קַיֶּמֶת גַּם כֵּן הַמְסוֹבָב שֶׁבָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן קַיָּם.
________________________________
דבר זה בארו חכמים 1 בדבריהם האמיתיים במסכת ברכות בפרק אין עומדין, על הפסוק: ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, עזבתני ושכחתני. עונה ה', התשכח אשה עולה וכו'. בארו בחכמתם העמוקה, כי אין שכחה 2 לבחירת ישראל, מכיוון שמצד הבורא מחויבת מציאות ישראל ובחירתם. לכן אין חטא הנברא מבטל את הבחירה, שהיא מצד הבורא, כמו שהתבאר למעלה. מאמר חכמים זה בארנו בהרחבה בבאר הגולה, עיין שם ותמצא את סוד הדברים מבואר.
אמרו במדרש, אתה מוצא, בשעה שביקשו 3 לפרוק עולו של הקב"ה בימי יחזקאל, באו אנשים מזקני יהודה לדרוש את ה'. אמרו 4 ליחזקאל, בן אדם, כהן שקנה עבד, 5 האם העבד אוכל בתרומה? אמר להם, אוכל. אמרו, אם חזר הכהן ומכרו לישראל, האם לא יצא העבד מרשותו? אף אנו יצאנו מרשותו של הקב"ה. אמר להם: העולה על רוחכם היו לא תהיה, חי אני אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. כיוון שהבורא ברא את עם ישראל כשהם מוכרחים להיות בעולם, כדי להודיע מציאותו, לכן אף אם אין ישראל רוצים, הקב"ה ימלוך עליהם, כי מלוכה זו היא מצד הקב"ה ולא מצד ישראל. דבר שהוא מצד הנברא יתכן שישתנה, כיוון שהנברא הוא בר שינוי, 6 לכן מצד עצמו יתכן שיימצא ויתכן שיעדר מהמציאות, אבל מצד הבורא הוא מחויב המציאות, לכן אמר, בחימה שפוכה אמלוך עליכם. התבארה הסיבה השנייה מדוע בחר השם יתברך בישראל. סיבה זו קיימת ולא בטלה. מאחר 7 שהסיבה לקיומן הוא הקב"ה, גם התוצאה מזה, שהיא בחירת ישראל, קיימת.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
81 - פרק י"א חלק כ'
82 - פרק י"א חלק כ"א
83 - פרק י"א חלק כ"ב
טען עוד
ביאורים
לאחר נפילה רוחנית, עלול להתעורר באדם קול פנימי שקורא לו לוותר, לפרוק עולו של מלך מלכי המלכים ולהתמכר להנאות העולם. קול זה בוקע מדבריהם של זקני יהודה בימי גלות בבל, בבואם אל יחזקאל הנביא בטענה, הגיונית כביכול (ואפילו תורנית), שהקשר בין ישראל לה' ניתק ח"ו. הנחת היסוד שעומדת מאחורי טענתם של זקני יהודה וממילא, גם מהקול הפנימי שבוקע בתוכנו לעיתים, היא שהקשר בינינו לה' הוא קשר טבעי רגיל. לכן אפשר להעלות על הדעת מצב שקשר זה ייפסק. ממש כשם שהעבד מפסיק לאכול את התרומה כאשר הוא יוצא מרשות הכהן. לעומת זאת, מסביר המהר"ל, הקשר בינינו לה' מתחיל מרצונו של ה', וממילא הוא איננו משתנה ונגמר, "כי לא אדם הוא להינחם" (ה' איננו מתחרט על בחירתו כמו בני האדם) [שמואל א טו כט]. הבחירה בישראל מחויבת ולכן גם יש ביטויים קשים בנבואה של מלכות בכוח ובתקיפות. לישראל יש תפקיד בעולם שבסופו של דבר עתיד להתבצע, השאלה היחידה היא רק האם אנו – עם ישראל, נרצה מבחירתנו לבצע תפקיד זה או שמא יהיו הדברים בעל כורחנו. כך או כך, בכל מצב שיהיה ה' לא יעזוב אותנו.
הרחבות
* איך לא נהיה 'חכמים להרע'
בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה לִדְרֹשׁ אֶת ה'. מדיוק הפסוק שנקט במושג "לדרוש את ה’" – מושג 'תמים' שאף יש לו משמעות חיובית בדרך כלל, נוכל ללמוד עיקרון מוסרי חשוב: יש מקרים בהם החכמה והדרשנות משמשים כדי להרע. כך מסופר על עשיו הרשע, ש"היה צד את יצחק הצדיק בפיו... היה אומר לו אביו: בני, היכן היית היום הזה? והוא אומר לו: בבית התלמוד, לא כך הוא הלכה?... לא כך איסורו, לא כך הֵתֵירוֹ? ומתוך דברים אלו הוה צָדוֹ בפיו" [תנחומא תולדות ח]. עשיו השתמש ביכולת הפלפול והדרשנות דווקא כדי לרמות את יצחק אביו.
דרך ישרה ללימוד תורה, שעל ידה עולים במידות ודבקות בה', הציג רבי אפרים מלונשיץ , בביאורו על עשיית ארון העדות: "שני כרובים – בדמות מלאכים שנקראו כרובים, ובדמות ילדים קטנים (על פי סוכה ה:). להורות שאם הרב דומה למלאך ה' צבאות, והוא נקי מן החטא כתינוק בן שנה – אז יבקשו תורה מפיהו. וצריך להיות נקי מאלוהים ואדם, כי לצאת ידי שמים – היו הכרובים פורשי כנפיים למעלה. ולצאת ידי הבריות – היו פניהם איש אל אחיו, המורה גם אל השלום הניתן לאוהבי התורה. והיו יחדיו תואמים בשלום ורעות. אל הכפורת יהיו פני הכרובים – שכל מגמת פניהם יהיה אל התורה שבארון, לא כאותן אשר המה חכמים בעיניהם, ודורשים לכבוד עצמם ולא לכבוד התורה" [כלי יקר, שמות כה, יז].
לעילוי נשמת טובה בת משה שמעון ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
