ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
כיצד ננפה ונעשה עבודת ברירה בין הטוב שבה למה שרע בה?
במבט ראשון אולי נראה שהטוב שבה בולט יותר וקל לזהות אותו. איזה דור זכה להפצת תורה ואמונה בעוצמות כמו שזוכה דורינו. כלי ההסברה ההמשלה וההמחשה הולכים ומתרבים. דברים שלפני מספר מועט של שנים היו כספר חתום ופתוח לבודדים נהפך להיות נחלת הכל. על ידי התקשורת התורה נהפכה לשולחן ערוך בפני כל הרוצה ללמוד. האם יש רעה ביכולת לחבר בין אנשים שנמצאים במקומות רחוקים זה מזה. כיצד תוכל להתממש הנבואה "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים". רק ע"י התקשורת!
היכולת לעצב תרבות ואוירה ציבורית גדולה שבעתיים על ידי כלי התקשורת.
האם ניתן לומר שהכל תלוי ביד מי התקשורת. כשהתקשורת היא ביד טובים יצא ממנה אך טוב. כל הבעיות נובעות מה"אדם" שעומד אחרי התקשורת. מי שבידו המיקרופון הוא בעל עוצמה גדולה. הוא השולט על השיחה - על התוכנית. האיש הממוצע שאינו בעל מידות מיוחדות בקלות יגלוש להשתמש בכוחו הרב שלא כראוי. כמו שאסרו חז"ל ללמד תורה לגויים כך אולי היה צריך לאסור למוד תקשורת למי שאינו בעל מידות ואמונה! אולם נראה שגם כשהתקשורת ביד ה"טובים" אין זה מבטיח שרק טובה תצמח ממנה.
נתמקד בארבעה כשלים העלולים לבוא תוך כדי ריבוי תקשורת: החצנה, רדידות, מצג שווא של חיבור ושפע ללא עמל.
1. החצנה - התקשרות היא תפיסת העולם כהצגה. לא מראים לצופים את מה ש"אחרי הקלעים". זה גורם גם לשולטים על התקשורת לשים לב לעטיפה הרבה יותר מאשר לתוכן. גם מבחינת הרואים נפגשים רק ב"מוצר מוגמר". בדרך כלל כשאדם לא שותף ומודע לתהליך גם התוצאה אצלו לא מבוררת במקרה הטוב ובדרך כלל הוא מוטעה בהבנתו.
2. רדידות - בתקשורת הדברים מוצעים לכל ללא בחינה מדוקדקת מי ומי המקבלים. אי אפשר לייצר דבר עמוק כשהוא מופנה לציבור מגוון. לכל אדם יש כשרון להעמיק בתחום שונה. יש מי שיודע להעמיק בשכלו ויש מי שעמוק ברגש וכו'.
במקרים רבים התקשורת יכולה להחזיק את עצמה רק על ידי שרבים משתמשים בה. לכן התקשורת לא יכולה להיות "אליטיסטית ובררנית". היא פונה למכנה המשותף הנמוך שבאוכלוסיה.
3.מצג שווא של חיבור- התקשורת ככלי היא כלי שאין בו את המגע האישי והישיר שבין הבריות. ברוב המקרים התקשורת במקום לעשות קשר היא יוצרת מצג שווא של חיבור.
האם ניתן לדבר בחיבור אמיתי בין הבריות כשזה נעשה דרך הרדיו. אין איש מכיר את רעהו. אפילו במקום שיש הכרות בין המתקשרים אין בדיבור שאין בו ראיית פני רעהו דיבור מחובר. גם במדייה שיש בה ראיית אחד את השני, עצם השיחה שנעשית לעני רבים ושלא בצניעות לא מאפשרת דיבור עמוק עדין ומדוייק.
4. שפע ללא עמל - התקשורת היא ארץ האפשרויות ללא שום מגבלות. יש בתקשורת שפע של מידע חוויות וכ' שמציפות את האדם. האדם הפרטי ניצב מול כל העוצמה הזו - ומוכנע. הפרט מרגיש שללא חיבור לתקשורת אין לו קיום. ההרגל להאזין לאחרים נוטל מהפרט את היכולת ליבנות את חייו מתוך הסתכלות אל עצמו פנימה.
בעידן התקשורת לאדם קשה להיות לרגע בשקט עם עצמו. הקלות שבא האדם יכול להעסיק את עצמו במשך שעות רבות ביום גורמות לאדם לברוח מהמחיובות שלו לקיים את שליחותו האישית בדרך של "אדם לעמל יולד".
התיקון:
התקשורת יכולה לההיפך לדבר בונה רק אם היא תכיר את מקומה.
התורה מופיעה בלבוש של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. התורה שבכתב נועדה לקבוע בלב האומה את היסודות הכלליים של אמונתינו. אולם ללא התורה שבעל פה אי אפשר להתחבר לתורה שבכתב. התורה שבעל פה נועדה להתאים את הכללים לכל דור ולכל פרט ופרט. אולם התורה שבעל פה נועדה גם ליצור את החיבור הבלתי אמצעי שלא דרך הכתוב אל האמונה. חיבור זה אין בו רק צורך שכל פרט ירגיש עצמו מחובר באופן אישי לתורה אלא הוא המאפשר להגיע לעומקים שלא יכולים להכתב והם בבחינת הסוד הפנימי של התורה.
התקשורת יכולה למלא בבניית התרבות הלאומית שלנו ובהפצת תורה רק בתפקידים של התורה שבכתב. אין לתקשורת את היכולת למלא את התפקידים שלשמם יש תורה שבעל פה. רק אם התקשורת תעודד את הציבור שלא לראות בה פתרון לכל, רק אם התקשורת תדע לעודד את הציבור שלא ליזון ממנה ללא גבולות, רק אם התקשורת תחנך לכך שאין לצפות ממנה שהיא תגאל את הנשמה הפנימית, רק אם התקשורת תכיר בבכורה של תפקידי התורה שבעל פה - היא לא תכרות את הענף שהיא יושבת עליו.
יש לכך השלכות רבות. על כך בהזדמנות אחרת!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















