- בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
תקשורת
כתבות בנושא תקשורת
מותר להחזיק פלאפון לא כשר?
האם מותר לאדם להחזיק פלאפון שיש בו אפשרות לגלוש באינטרנט? תשובתו של הרה"ג זלמן מלמד שליט"א
הלכות רדיו
מותר לענות אמן על ברכה שנשמעה דרך הרדיו? ומה עם שמיעה של מגילת אסתר באופן כזה? האיסור לשמוע שירת נשים הוא גם דרך רדיו?
לזרוק את הטלוויזיה
השואלת כתבה שהיא חוזרת בתשובה, רוצה להתחזק והוציא את הטלוויזיה אבל קשה לה לעשות את זה, הרב יצחק גרינבלט חיזק אותה.
תקשורת - התקשרות?
התקשורת בעידן המתחדש פותחת אפשרויות רבות, היא כשלעצמה כלי בעל עוצמה וקשה להעלות על הדעת חזרה לעולם שאין בו תקשורת. אולי גם על התקשורת נאמר כמו שנאמר על בריאת האדם "טוב שלא נברא". אולם עתה שנבראת התקשורת אין לנו אלא לפשפש בכוחותיה.
שיעורים בנושא תקשורת
התקשורת ועבודת העיתונאים בהלכה
העיסוק בתקשורת כרוך כמעט בהכרח בפרסום מידע שאסור על פי הכללים היבשים של הלכות לשון הרע , אף על פי כן, במדינה דמוקרטית הוכח תפקידה כחיוני לשמירת טוהר המידות של נבחרי הציבור ולחיזוק שלטון העם , לכן, נראה שקיומה של תקשורת חופשית הוא מותר ואף בגדר מצווה, הן מצד התועלת שבו והן מצד ההסכמה הכללית של העם לגביו.
הסכנות והאיסורים שיש באינטרנט
מעשה רשת - האינטרנט בהלכה (1)
לאינטרנט בבית יש מעלות רבות אך טומן בחובו סכנות ואיסורי תורה. מהם? וכיצד נישמר מפניהם? מהי גלישה 'נכונה'? השיעור יעסוק בין השאר בשאלות: האם יש חובה הלכתית להתקין סינון לאינטרנט, האחריות הרוחנית של ההורים על ילדיהם, אינטרנט לצרכי פרנסה, ביטול תורה בגלישה ממושכת, פגיעה בשלום בית וזוגיות, איסור מרגל בחברו ולשון הרע, ועוד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
רבנים בנושא תקשורת
