ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
כמה גאים הם היו באמונתם ובטוחים בניצחון דרכם, בסופו של דבר, וביעילותם של הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים שלהם! כאן, בישראל, ציינו את האחד במאי בכובד ראש, בנאומים ובמצעדים ובהתרסה נועזת שרק השמאל מרשה לעצמו.
אני זוכר שכאשר הייתי ילד בשיקגו ארגן השמאל היהודי באופן מתריס חגיגות אחד במאי משלו לכבוד מרקס, הדוקטרינות שלו ותחזיותיו האוטופיות. אם רצינו ואם לאו, אחד במאי היה אז תאריך חשוב – יום חג – בלוח השנה. אפילו בבית הספר הציבורי בשיקגו שבו למדתי בילדותי בשנות מלחמת העולם השנייה, ציינו המורים היהודים את האחד במאי בכיתה, ואפילו שהמורות האיריות הזקנות התעלמו מן התאריך.
היה פרק זמן בחיי ובילדותי שבו באמת חשבתי שאחד במאי הוא חג יהודי! אמי גמלה אותי מהשטות הזאת עד מהרה. מעניין לציין שכמעט איש מנכדיי, אפילו אלה שבגרו והפכו להורים בעצמם, אינו מודע לכך שהאחד במאי היה תאריך כה חשוב בלוח השנה. במאה החולפת השתנה העולם, אין ספק, ועל אחת כמה וכמה העולם היהודי.
נראה לי מעניין לציין שהמונח המקובל בעולם היום לציין סכנה ומצוקה, מצב חירום או אסון קרב הוא מה שנקרא באנגלית "מיי-דיי" (אחד במאי). אינני יודע בוודאות כיצד זה קרה, אבל אני חושב שיש אירוניה הולמת בצירוף המקרים הלשוני הזה. האחד במאי המקורי נועד להביא הרמוניה, צדק והגינות בעולם. הוא היה אמור לשים קץ לניצול הרבים על ידי מעטים ולבנות חברה טובה יותר ועולם מתוקן יותר לבני האדם שחיים בו.
תחת זאת הפך היום הזה לסמל של דיכוי, תוקפנות, חוסר סובלנות, חזון חסר שחר ותקוות שאין להן אחיזה במציאות. הביטוי השלילי מאוד הזה שקיבל האחד במאי הוא, בעיני, מה שמעניק משמעות ורלוונטיות לשימוש האוניברסלי במונח "מיי דיי" כקריאת מצוקה ואזהרה.
אחת מנקודות התורפה של כל האידיאולוגים היא שהם מסרבים ללמוד מניסיון העבר ומההיסטוריה. אמונתם העזה דוחפת אותם לחשוב שהם יודעים מה טוב לכולם, ולא משנה מה המציאות אומרת, הם דבקים במדיניות שבסופו של דבר מחבלת במטרות שלהם והורסת אפילו את אנשיהם. זה נכון לגבי כל האידיאולוגיות, אבל במאה החולפת הוכח שזה נכון במיוחד לגבי השמאל, ובמיוחד כלפי החלק המרקסיסטי שבו.
אין זה פלא שהאחד במאי כמעט התפוגג ונעלם בכל העולם ובאופן בולט במיוחד בישראל. המציאות הוכיחה את ריקנות הסיסמאות, המצעדים והחזון המעוות של התפיסה הזאת.
בילדותי בשיקגו, כאמור, האחד במאי היה יום מרכזי בחודש מאי, ואילו חג השבועות כמעט ונעלם מהחברה היהודית, להוציא מובלעות קטנות של קהילות שומרות מצוות. מאז הוא הצליח לשנות את מעמדו, במיוחד כאן, בישראל. מאכלי חלב, לימודים שנמשכים כל הלילה ושיחות על מגילת רות הפכו לעניין פופולרי שרווח בכל המגזרים בחברה הישראלית היום. אין ספק שחג השבועות נעשה פופולרי היום יותר מאי-פעם במאה החולפת.
הוא כבר לא רק חג אלא מעין מצפן מוסרי שחוזר אל המחויבות של העם היהודי לתורה שניתנה בהר סיני ולחזון המיוחד שלה ליצירת עולם מתוקן יותר וחברה טובה יותר. האחד במאי החילוני, שהיה יום של תקווה והגינות, קרס תחת כובד הדוגמות שלו וההתנהגות שליוותה אותו. האחד במאי התגלה כאליל שקר וכל מה שהוא מייצג נחשף כחלום באספמיה.
למיליוני אנשים זה היה סיוט בעל ממדים אדירים. חג השבועות, לעומת זאת, מתמקד בהתנהגות האישית של האדם ולא מנסה לתקן את העולם כולו באבחה אחת. האחד במאי נטל עליו משימה גדולה מכוחותיו. העולם היהודי, לעומתו, נבנה אדם אחר אדם, מעשה טוב אחר מעשה טוב, דרך הציות לכללי המוסר שקיבלנו על הר סיני בחג השבועות הראשון לקיומנו כממלכת כוהנים וגוי קדוש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
