ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
כמה גאים הם היו באמונתם ובטוחים בניצחון דרכם, בסופו של דבר, וביעילותם של הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים שלהם! כאן, בישראל, ציינו את האחד במאי בכובד ראש, בנאומים ובמצעדים ובהתרסה נועזת שרק השמאל מרשה לעצמו.
אני זוכר שכאשר הייתי ילד בשיקגו ארגן השמאל היהודי באופן מתריס חגיגות אחד במאי משלו לכבוד מרקס, הדוקטרינות שלו ותחזיותיו האוטופיות. אם רצינו ואם לאו, אחד במאי היה אז תאריך חשוב – יום חג – בלוח השנה. אפילו בבית הספר הציבורי בשיקגו שבו למדתי בילדותי בשנות מלחמת העולם השנייה, ציינו המורים היהודים את האחד במאי בכיתה, ואפילו שהמורות האיריות הזקנות התעלמו מן התאריך.
היה פרק זמן בחיי ובילדותי שבו באמת חשבתי שאחד במאי הוא חג יהודי! אמי גמלה אותי מהשטות הזאת עד מהרה. מעניין לציין שכמעט איש מנכדיי, אפילו אלה שבגרו והפכו להורים בעצמם, אינו מודע לכך שהאחד במאי היה תאריך כה חשוב בלוח השנה. במאה החולפת השתנה העולם, אין ספק, ועל אחת כמה וכמה העולם היהודי.
נראה לי מעניין לציין שהמונח המקובל בעולם היום לציין סכנה ומצוקה, מצב חירום או אסון קרב הוא מה שנקרא באנגלית "מיי-דיי" (אחד במאי). אינני יודע בוודאות כיצד זה קרה, אבל אני חושב שיש אירוניה הולמת בצירוף המקרים הלשוני הזה. האחד במאי המקורי נועד להביא הרמוניה, צדק והגינות בעולם. הוא היה אמור לשים קץ לניצול הרבים על ידי מעטים ולבנות חברה טובה יותר ועולם מתוקן יותר לבני האדם שחיים בו.
תחת זאת הפך היום הזה לסמל של דיכוי, תוקפנות, חוסר סובלנות, חזון חסר שחר ותקוות שאין להן אחיזה במציאות. הביטוי השלילי מאוד הזה שקיבל האחד במאי הוא, בעיני, מה שמעניק משמעות ורלוונטיות לשימוש האוניברסלי במונח "מיי דיי" כקריאת מצוקה ואזהרה.
אחת מנקודות התורפה של כל האידיאולוגים היא שהם מסרבים ללמוד מניסיון העבר ומההיסטוריה. אמונתם העזה דוחפת אותם לחשוב שהם יודעים מה טוב לכולם, ולא משנה מה המציאות אומרת, הם דבקים במדיניות שבסופו של דבר מחבלת במטרות שלהם והורסת אפילו את אנשיהם. זה נכון לגבי כל האידיאולוגיות, אבל במאה החולפת הוכח שזה נכון במיוחד לגבי השמאל, ובמיוחד כלפי החלק המרקסיסטי שבו.
אין זה פלא שהאחד במאי כמעט התפוגג ונעלם בכל העולם ובאופן בולט במיוחד בישראל. המציאות הוכיחה את ריקנות הסיסמאות, המצעדים והחזון המעוות של התפיסה הזאת.
בילדותי בשיקגו, כאמור, האחד במאי היה יום מרכזי בחודש מאי, ואילו חג השבועות כמעט ונעלם מהחברה היהודית, להוציא מובלעות קטנות של קהילות שומרות מצוות. מאז הוא הצליח לשנות את מעמדו, במיוחד כאן, בישראל. מאכלי חלב, לימודים שנמשכים כל הלילה ושיחות על מגילת רות הפכו לעניין פופולרי שרווח בכל המגזרים בחברה הישראלית היום. אין ספק שחג השבועות נעשה פופולרי היום יותר מאי-פעם במאה החולפת.
הוא כבר לא רק חג אלא מעין מצפן מוסרי שחוזר אל המחויבות של העם היהודי לתורה שניתנה בהר סיני ולחזון המיוחד שלה ליצירת עולם מתוקן יותר וחברה טובה יותר. האחד במאי החילוני, שהיה יום של תקווה והגינות, קרס תחת כובד הדוגמות שלו וההתנהגות שליוותה אותו. האחד במאי התגלה כאליל שקר וכל מה שהוא מייצג נחשף כחלום באספמיה.
למיליוני אנשים זה היה סיוט בעל ממדים אדירים. חג השבועות, לעומת זאת, מתמקד בהתנהגות האישית של האדם ולא מנסה לתקן את העולם כולו באבחה אחת. האחד במאי נטל עליו משימה גדולה מכוחותיו. העולם היהודי, לעומתו, נבנה אדם אחר אדם, מעשה טוב אחר מעשה טוב, דרך הציות לכללי המוסר שקיבלנו על הר סיני בחג השבועות הראשון לקיומנו כממלכת כוהנים וגוי קדוש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
