ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
הַסִּבָּה הַג', מִצַּד 1 שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצַּד הַזֶּה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה יִשְׂרָאֵל לְחֵלֶק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי 2 הַשָּׁלֵם רָאוּי אֶל הַשָּׁלֵם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, כִּי אֻמָּה זֹאת עֶצֶם בְּרִיאָתָם בִּשְׁלֵמוּת הַגָּמוּר, וְאַל תַּשְׁגִּיחַ בַּחֵטְא אֲשֶׁר בָּהֶם, מִכָּל מָקוֹם עֶצֶם הַבְּרִיאָה בָּהֶם בִּשְׁלֵמוּת. וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּחַר בָּהֶם, כִּי רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַשָּׁלֵם אֶל הַשָּׁלֵם, לֹא יוּסַר מִמֶּנּוּ. וְאֵין רָאוּי שֶׁיַּחְלִיף וְיָמִיר הַחֵטְא, שֶׁהוּא דְּבַר מִקְרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, אֶת הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַר בָּהֶם מִצַּד הַשְּׁלֵמוּת הָעַצְמִי בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי טְהוֹרִים הֵם מִן הַחֵטְא בְּעַצְמָם. וּרְאָיָה לָזֶה, כִּי הֵם מִשְׁתַּלְשְׁלִים מִן הַצּוּרִים הַחֲזָקִים, מֵאָבוֹת וְאִמָּהוֹת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. וְהִנֵּה 3 עֶצֶם שֶׁלָּהֶם טוֹב, וְאֵין בִּטּוּל הַחֵטְא, שֶׁהוּא בְּמִקְרֶה, מְבַטֵּל הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַר בָּהֶם בִּשְׁבִיל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁבָּהֶם, שֶׁהוּא דָּבָר עַצְמִי בְּיִשְׂרָאֵל, וְדָבָר זֶה בָּרוּר.
________________________________
הסיבה השלישית לבחירת ישראל היא, 1 שלמותם של ישראל מבריאתם. מצד שלמותם ראויים ישראל להיות לחלקו של הקב"ה, כי 2 השלם ראוי להיות בחלקו של השלם, כמו שיתבאר, כי עם ישראל נבראו שלמים בשלמות גמורה. אין לומר שהם חסרי שלמות מצד חטאיהם, כי נבראו שלמים. וזו הסיבה שבחר בהם הקב"ה, כי ראויים השלמים להיות בחלקו של השלם, ולא יוסרו מחלקו. החטא הוא דבר מיקרי, ואין הוא יכול לגרום לשינוי הבחירה שבחר בהם מצד שלמותם, כי במהותם הם נקיים מחטא. ראיה לשלמותם, כי הם תולדות של הצורים החזקים, האבות והאמהות, שהיו קדושים וטהורים. הנה התבאר 3 שמהותם טובה, ואין החטא המיקרי יכול לבטל דבר שהוא מהותי. דבר זה ברור.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
81 - פרק י"א חלק כ'
82 - פרק י"א חלק כ"א
83 - פרק י"א חלק כ"ב
טען עוד
היחס בין דבר מהותי לדבר מקרי הוא יסודי להבנת עקרונות כלליים. מבט כללי מאופיין בכך שאיננו מתייחס אל המציאות הקונקרטית הנגלית לעין בלבד אלא גם לחלק המהותי שמסתתר מאחוריה. למשל, כאשר אנו רואים אדם מחופש לבעל חיים ומתנהג כבעל חיים, המראה וההתנהגות החיצוניים שלו לא יטעו אותנו מלבחון אותו דרך ההתייחסות הכללית כבן אדם. עיקרון זה חשוב כי רק הבנה כללית מהותית מאפשרת לנו להתחקות אחרי המושג סגולה שקיים בישראל. הסגולה איננה רק מה שנגלה לעיניים אלא בעיקר מה שאינו, הכישרון, הערך והייחוד שלעתים אפילו האדם שנושא אותם איננו מודע לקיומם. זוהי השלמות העצמית שקיימת בישראל בה עוסק המהר"ל. החטא אפוא נותר תמיד, במובן מסוים, מחוץ לעניין המהותי הזה. ממש כשם שאדם שנמצא בסביבת בע"ח זמן רב ומאמץ את התנהגותם לא יוכל להפוך לבע"ח, כי הוא נוצר שלם יותר. זוהי עובדה מחויבת המציאות. עובדה זו מאפשרת לישראל לתקן ולשוב מכל הקלקולים והעיוותים שדבקו בהם הואיל והקלקול איננו מהותי אלא מקרי. הרצון היסודי של ישראל הוא שלם וטוב כמו המקור ממנו נחצבו – רצון ה' יתברך.
הרחבות
* מה קבלנו מהאבות
הֵם מִשְׁתַּלְשְׁלִים מִן הַצּוּרִים הַחֲזָקִים, מֵאָבוֹת וְאִמָּהוֹת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. חקר רבי יהודה רוזאניס בשאלה מרתקת: "אם קודם מתן תורה, מאחר שנימול אברהם וקיים כל המצוות... אם יצאו מכלל 'בני נֹחַ' לגמרי, ואפילו להקל, או לא?" [פרשת דרכים א]. בדבריו, מובאות ראיות רבות לשני הצדדים (מסקנת דבריו היא שאינם נחשבים בני נח), אך עצם הדיון מעורר אצלנו שאלה עקרונית: הרמב"ן כתב "ולקחתי אתכם לי לעם – בבואכם אל הר סיני ותקבלו התורה" [שמות ו, ו]. אם רק במעמד הר סיני נהיינו לעם – מה היחס בינינו לבין האבות, שקדמו למתן תורה?
רבי חיים סולובייצ'יק אמר ש"חס ושלום לומר דאברהם אבינו היה גוי, הרי היה שורש כל עם ישראל ונשמתו, וכי האבות לא היו בני ישראל?!... וכל מה שנסתפקו הראשונים הוא לגבי דיניהם : אם היה להם דין ישראל, או דין בן נח... היו ישראלים ושייכים הם בכל המצוות אלא דעדיין לא נצטוו " (הובא בשמו בספר מנחת אשר בראשית, עמוד ע, בשמו).
הרב קוק דן בשאלה זו על-פי המדרש: ""לריח שמניך טובים". כל המצות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו – "שמן תורק שמך"" [שיר השירים רבה א, כ]. מהריח – רק הנשמה נהנית, ולא הגוף, בניגוד לשמן שניתן לסוך בו את הגוף. אמנם יש לאבות קדושה עצומה, אף יותר מזו שבבניהם, אך לא הייתה להם יכולת להשפיע על החלקים הגשמיים שבעולם הזה. בהר סיני, בהיותנו לעם – קיבלנו יכולת להתנהג בקדושה בכל שטחי החיים, מהמלכות ועד למקצוע הנחות ביותר [עולת ראיה א, עמודים ק וקלב, אורות עמוד קד].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
