ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: ... וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ ... וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ג-ו).
בימים אלה, בין יום העצמאות ליום ירושלים, נשתדל לברר נקודה אחת, שקשורה בטבורה לשאלת המפתח - על פי איזה כללים והלכות צריכה מדינת היהודים להתנהל?
הפעם נעסוק במשרד החוץ ומשרד הבטחון. נבחן את הדברים כדרכנו, על פי המקורות.
בימיו של המלך יאשיהו התחוללו שינויים כבירים במזרח התיכון. מול עיניו של המלך הצדיק, המכונה בכתוב: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְקֹוָק" (איכה ד', כ), נבנה "מזרח תיכון חדש". האימפריה האשורית, ששלטה שלטון ללא מצרים במרחב, נכנסה להליך סחרור והתמוטטות. הייתה לכך השפעה חיובית מאוד על "מדינת היהודים". בימי אָמוֹן - אביו של יאשיהו וסבו - מנשה, השלטון האשורי בארץ בא לידי ביטוי גם במובן הרוחני. מנשה ואָמוֹן תחת לחץ והשפעה אשורית, הפכו את בית המקדש, בהר הבית, ל"מקדש" אלילי בראשות אלילי אשור. יאשיהו פתח בהליך תשובה וטיהור הבית וניסה להחזיר את עם ישראל אל ד' אלקיו.
מי שניצל פוליטית את ההתדרדרות באשור, היו הבבלים בראשות אביו של נבוכדנצר - נבופולאסר. פרעה נכו - מלך מצרים באותה תקופה, בחר לתמוך בצד האשורי כחלק מההתגוששות בין המעצמות המסופוטמיות.
כעשרים וחמש שנה קודם לחורבן בית ראשון, נפגשו צבאות אשור ובבל לקרב מכריע בכָּרכּמיש, ששכנה על נהר פרת (העליון). פרעה נכו יצא לדרך צפונה כדי לתמוך בבני בריתו האשורים. במסעו צפונה היה חייב פרעה לעבור בארץ ישראל. הכתוב מתייחס לכך כמה פעמים נצטט שנים מהם:
"בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת" (מלכים ב כ"ג, כט)
"עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ" (ירמיהו מ"ו, ב).
כאן צריך היה יאשיהו להתמודד עם שתי שאלות:
א. האם להתערב במחלוקת זו ולנקוט צד?
ב. האם "למחול" על פגיעה בריבונות הישראלית להתעלם ממסעו של פרעה?
יאשיהו ראה עצמו כאמור כמלך המשיח, כמי שטיהר ופתח את בית המקדש מחדש, כמי שבדורו עם ישראל קיים את התנאי של "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". לכן, דרש את הפסוק מפרשתנו על אירוע זה וניסה לעצור את הצבא המצרי באזור מגידו (שער העמקים). וז"ל הכתוב:
"אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ" (דברי הימים ב' לה, כ).
חז"ל מסבירים זאת כך: "מאי דרש: וחרב לא תעבר בארצכם, מאי חרב? אילימא חרב שאינה של שלום - והכתיב ונתתי שלום בארץ! אלא, אפילו של שלום" (תענית דף כב ע"ב).
המחיר ששילם יאשיהו היה נורא:
"וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ" (מלכים ב כ"ג, כט).
פרק העצמאות של תקופת יאשיהו תם ותקופת החורבן החלה.
בכתוב מובא: "וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים" (דברי הימים ב' לה, כב)
וחז"ל הסבירו: "זה ירמיה הנביא שאמר לו, כך ישעיה רבי אמר: וסכסכתי מצרים במצרים (ישעיה יט, ב). א"ל יאשיהו, משה רבה דרבך אמר: וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו, ו), ואפי' חרב של שלום" (איכה רבה פרשה א).
יאשיהו טען שהגיע זמנם של הפסוקים בתחילת פרשתנו, ירמיהו טען שיש ללמוד מנבואת ישעיהו שאין להתערב בסכסוכים הבין לאומיים.
הבה נתפלל כי הקב"ה יכוון את דרכה של הממשלה החדשה, כך שנתקדם כולנו קימעא, קימעא, בבניתה הנכונה של מדינת היהודים לה זכינו בחסדי ד', בדורנו. תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינתנו וקשירת הקשרים הבינלאומיים הנכונים.
נברך את כולם "מועדים לשמחה לגאולה שלמה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
