ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
פרקליט המדינה האמריקני, התומך בהכרה בקיומה של "זכות" זו, הודה בתשובה לשאלת אחד השופטים שההכרה עשויה לפגוע במי שעדיין ימשיך להחזיק בהגדרה המסורתית של נישואין. לדוגמה, מכללה דתית שתפלה בעתיד בין מי שנשוי לבן-מינו לנשוי מסורתי, תפסיד בכך את התמיכה של המדינה. באחת ממדינות ארצות הברית שבה זכו לא מכבר נישואין חד-מיניים להכרה חוקית, בעלת מאפייה שסירבה מטעמי דת לאפות עוגת נישואין לזוג גברים הורשעה בדין ונקנסה.
הכרה בלגיטימיות של נישואין חד-מיניים המשווה מבחינה חוקית בינם ובין נישואין בין איש לאישה מחייבת דה- לגיטימציה של עקרונות המוסר הכלולים כמושכלים ראשונים בשבע מצוות בני נח. היא מעמידה אותם מחוץ לתחום המוגן על ידי הזכות הדמוקרטית לחופש הדת.
בדמוקרטיה, הזכות לחופש הדת אינה גורפת: לדוגמה, היא לא תגן בישראל על רצח בשם האסלאם על רקע "כבוד המשפחה". דוגמה אחרת: מדינות אירופיות שחקקו חוקים נגד שחיטה או ברית מילה, לא רואות את עצמן כמי שנטשו את מחויבותן לחופש הדת. הטענה שלהן היא שמצוות אלו פוגעות כל כך במוסר, שחובה להחריג אותן מהכלל שמדינה לא מתערבת לאסור פולחן דתי (האמת כמובן שונה: חוקים אלה אנטישמיים).
כדי לאסור בחוק אפליה נגד זוגיוּת חד-מינית, גם על מי שמתוך אמונתם הדתית רואים בנישואין אלה תועבה, נדרשת החרגה מקבילה. על רקע זה מובן הניסיון של התומכים בהגדרה מחדש של הנישואין להשתלט על השיח הציבורי ולהביא לכך שאמונה זו תיתפס כחשוכה עד כדי כך, שאדם שמכבד את עצמו יתבייש להזדהות איתה. לאחרונה הצהירה הילרי קלינטון בהקשר לאג'נדה הליברלית ש"חוקים זקוקים לגיבוי של נחישות פוליטית... וקודים תרבותיים מושרשים ואמונות דתיות... חייבים להשתנות".
בחזרה לקלקולי הכנענים
אין להתקפל או להתנצל מול המכבש הזה.
כאשר בעקבות הרעש בנפאל עלתה השאלה האם היה ניצול של האימהות הפונדקאיות, חשוב היה שיישמע גם קול צלול וכמה שיותר חזק נגד עצם הקמתן של משפחות חד-מיניות. וזאת לא רק משום שזוגיות כזו מביאה לבעיות חברתיות ופסיכולוגיות (במשך הדורות איסור זה התקבל כ"דרך ארץ" על ידי מי שהרמב"ם מכנה אותם חכמי האומות), אלא בעיקר משום שהיא נגד הרצון האלוקי וציוויו לאדם כצלם אלוקים.
לכאורה, כשעמדה זה יוצאת מפיהם של שומרי מצוות אין בהשמעתה שום חידוש. עם זאת חשוב להשמיעה כי היא מסמנת אי-כניעה למאמצי הדה-לגיטימציה של אלה שבשם המודרנה מבקשים להשיב לעולם את קלקולי התרבות עתיקי היומין של הכנענים, קלקולים ששרדו עם כנען את המבול.
השוויונות ללא-סייג של היום, על אף הדה-לגיטימציה שהיא עושה לאמונות החולקות עליה, מציגה פנים של פתיחות ונוחות בנוסח "כל עוד אינך פוגע באחרים, הכול מותר לך". בהתמודדות איתה יש נטייה לנסות ולהראות שהתורה אף היא נוחה ו"מכילה". אך התורה ומצוותיה אינן נוחות למי שמידותיו אינן מתוקנות. כפי שכתב הרמב"ם: "אין להקיש קלות התורה... לפי תאוות כל... בעל מידות מגונות, ואמנם תיבחן לפי השלם מבני אדם, אשר כוונת זאת התורה שיהיו בני אדם כולם כמו האיש ההוא" (מורה הנבוכים ב, לט).
זקן אחד מכת הבייתוסים הסביר מדוע חג השבועות נחגג לשיטתם בכל שנה דווקא ביום ראשון בשבוע: "משה רבנו אוהב ישראל היה, ויודע שעצרת יום אחד הוא, עמד ותיקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים". דחה רבן יוחנן בן זכאי את דברי הזקן מהפסוק: "'אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר" (דברים א, ב) – "ואם משה רבנו אוהב ישראל היה, למה איחרן במדבר ארבעים שנה?" (מנחות סה, א ב).
אהבת ישראל של התורה מתבטאת לא בפינוקו אלא בתיקון מידותיו ומעשיו, "תיקון שיביא איתו הטוב והנועם כי דרכיה דרכי נועם" (תפארת ישראל פרק ו). אהבה זו מחייבת אותנו בהשמעת התנגדות למתן לגיטימציה חברתית לזוגיות חד-מינית גם אם בכך ניתפס כ"לא נוחים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
