ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּכְבָר הִרְחַבְנוּ הַבֵּאוּר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת - שֶׁכַּאֲשֶׁר יַעֲמֹד הָאָדָם עַל הַדְּבָרִים הָהֵם, יִקְנֶה בָּהֶם הֲבָנָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּית בָּעִנְיָן הַזֶּה - שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה מְחֻיָּב וּמֻכְרָח לִהְיוֹת 1 הַחִבּוּר הַקָּדוֹשׁ נִצְחִי. וּמִכָּל מָקוֹם, לְמַעֲלַת עִנְיָן הַנִּכְבָּד הַזֶּה יֵשׁ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי בְּדָבָר זֶה יִוָּדַע מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל, וְיִתְבָּאֵר לְךָ כִּי לֹא עָזַב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם. וְכַאֲשֶׁר מָצָאנוּ כִּי הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים אֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם, כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם קִיּוּם לֹא יִשְׁתַּנּוּ, 2 וְלֹא יְצֻיַּר שֶׁיִּהְיֶה לְדָבָר שֶׁהוּא יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע, וּבִלְתִּי נִכְנָס תַּחַת הַטֶּבַע, כְּמוֹ שֶׁהוּא דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הַדְּבֵקוּת הַזֶּה בִּלְתִּי טִבְעִי. וְאִם 3 בְּאוּלַי יֹאמַר שֶׁמָּצָאנוּ שֶׁהַדְּבֵקוּת הַזֶּה הָיָה לוֹ 4 תּוֹסֶפֶת וְחִסָּרוֹן לְפִי הַמַּעֲשִׂים, וְכָךְ אֶפְשָׁר שֶׁיּוּסַר הַדְּבֵקוּת לְגַמְרֵי. בְּוַדַּאי דָּבָר זֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר אֵצֶל נֹחַ וְאָדָם, שֶׁלְּפִי שֶׁלֹּא הָיָה הַדְּבֵקוּת רַק פְּרָטִי לְנֹחַ בִּלְבַד, כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּנּוּ הַפְּרָטִים, יִשְׁתַּנֶּה הַדְּבֵקוּת גַּם כֵּן. אֲבָל הָאָבוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה הַבְטָחָתָם פְּרָטִי רַק כְּלָלִי, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ (בראשית כו, ג), וְדָבָר זֶה נִקְרָא דְּבֵקוּת כְּלָלִי, דְּהַיְנוּ כְּלַל הָאֻמָּה, וְאֵין שִׁנּוּי בַּכְּלָלִי, רַק הַשִּׁנּוּי הוּא בַּפְּרָט. וּלְפִיכָךְ, 5 אַף עַל גַּב שֶׁיִּתּוֹסֵף וְיִגָּרַע הַדְּבֵקוּת לְפִי הַמְקַבְּלִים, מִכָּל מָקוֹם, נִמְצָא עֶצֶם הַדְּבֵקוּת הַכְּלָלִי עוֹמֵד. לְכָךְ, דְּבֵקוּת הַזֶּה אֵין לוֹ שִׁנּוּי אַף בַּגָּלוּת, כִּי לֹא שַׁיָּךְ הִשְׁתַּנּוּת עַל יְדֵי חֵטְא, כִּי אִם שֶׁיַּגִּיעַ לַפְּרָטִים הַשִּׁנּוּי, אֲבָל לֹא יַגִּיעַ שִׁנּוּי לַכְּלָלִי.
________________________________
בכמה מקומות הרחבנו את הביאור, 1 שהחיבור בין ישראל לקב"ה הוא חיבור נצחי, והמעיין במקומות אלו ימצא בהם הבנה שלימה ואמיתית. בכל אופן, מפני חשיבות הנושא הנכבד הזה, יש צורך להאריך, כי בדברים אלו תתבאר מעלת ישראל, ושלא עזב אותם הקב"ה בשעת גלותם. אנו מוצאים שעולם הטבע קבוע ואינו משתנה. 2 אם כן, לא יעלה על הדעת, שדבר שהוא עליון יותר מעולם הטבע, לא יהיה לו מה שיש בעולם הטבע. מכיוון שהחיבור של ישראל והקב"ה הוא מעל הטבע, בודאי הוא חיבור נצחי ובלתי משתנה. ואם 3 יבוא השואל וישאל, הרי מצאנו שהקשר בין ישראל לקב"ה יש בו תמורות ושינויים, 4 לעיתים הקשר הדוק יותר ולעיתים פחות, בהתאם למעשיהם של ישראל, אם כן אולי הקשר יכול להפסק לגמרי? טענה זו נכונה ביחס לקשר שבין נח ואדם הראשון אל ה', כי הקשר שלהם היה קשר עם יחיד, וכאשר חל שינוי בפרט, יחול שינוי גם בקשר עם הקב"ה. אבל האבות, שלא הייתה ההבטחה להם הבטחה פרטית אלא הבטחה לכלל, כמו שנאמר: לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ, הרי זה דבקות כללית, חיבור אל כלל האומה, ולחיבור אל כלל האומה אין שינוי, כי שינוי יש רק בפרט, כי השינוי נובע מהחטא, והחטא הוא בפרטים ולא בכלל. 5 לכן אף שיש שינוי בעוצמת הקשר לפי מעשי הפרטים, עצם הקשר קיים. מסיבה זו לקשר זה אין שינוי אף כאשר הם בגלות, כי השינוי בקשר לפרט ולא לכלל.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
68 - לימוד שבועי באמונה כ"ח אייר- ה' סיון תשע"ה
69 - פרק י"א חלק ט'
70 - פרק י"א חלק י'
טען עוד
כשברא ה' את העולם הוא הטביע בו חוקי טבע קבועים שדרכם מתנהל העולם. אותם חוקי טבע אינם משתנים. הם עומדים וקיימים לעד ואין סיבה לחשוש שיום אחד יפסיק אחד החוקים מלהתקיים. הדבר נכון ביחס לחוקי טבע, ועל אחת כמה וכמה בנוגע למה שמעלתו למעלה מחוקי הטבע ופועל בהנהגה מיוחדת מאת ה'.
בחירתם של ישראל כאומה אינה יכולה להשתנות, מכיוון שכל יחיד ויחיד אמנם יכול להחליט בעצמו באיזו דרך הוא הולך והאם הוא סוטה מהציווי האלוהי, ואכן כתוצאה מסטייה זו תסור הדבקות הפרטית בינו לבין הבורא, אך בכל מה שנוגע לכלל, לעולם לא יכול לחול שינוי, כמו אותם חוקים שאינם משתנים ואינם תלויים בשום גורם אחר.
אדם הראשון ונח, לדוגמא, כל אחד מהם היה דבק בה' ושניהם הלכו בדרך אותה ציוה עליהם. לו יצויר שכל אחד מהם היה מחליט לשנות את דרכיו ולקלקל את מעשיו ואמונתו, הייתה הדבקות האלוהית סרה ממנו והיה נחשב כשאר כל האנושות. הסיבה לכך היא שהבחירה בהם נעשתה מתוך מעשיהם והשתדלותם בעבודת ה', וממילא אם היו משחיתים דרכם, הייתה סרה מהם הסיבה לבחירה זו.
לעומת זאת, כאשר נבחרו אברהם יצחק ויעקב להיות מקימי האומה ואבותיה, ההבטחה האלוהית אליהם לירושת הארץ והבחירה בישראל לא נבעה מצד פרטיותם של האבות ומעשיהם הטובים, אלא מצד המשכיותם וזרעם, דהיינו כלל ישראל לדורותיו, כך שבמעשיהם הפרטיים לא היו יכולים לשנות מאומה מבחירה זו. אכן מעשיהם של ישראל יקבעו האם הדבקות תהיה בגילוי או בהסתר פנים, אך לעולם תתמיד ותתקיים ולא תשתנה, אף בגלותם מארצם.
הרחבות
* אין בחירה לכלל
וְאֵין שִׁנּוּי בַּכְּלָלִי, רַק הַשִּׁנּוּי הוּא בַּפְּרָט. כתב רבי יצחק עראמה שבניגוד לפרט, שניתנה בידו הרשות לבחור בין הליכה בדרך הטוב או בסטייה ממנה – לכלל אין בחירה [עקידת יצחק, ניצבים]. הרב צבי יהודה קוק הסביר עקרון זה בשיחותיו: "ההבחנה הזאת שבין ציבוריות ליחידיות היא הבחנה יסודית. מה שיותר כללי וציבורי, הינו פחות בחירי. חופש הבחירה של האדם שייך לתחום ארבע אמותיו המצומצמות. לא תמיד זוכרים את הכלל הפשוט הזה, שכל ענין הבחירה שבין טוב לרע הוא רק באופן אישי פרטי, אבל ככל שמתרחבת המסגרת של האדם מיחידיות לכלליות – פוחתת הבחירה. אדם הנמצא לבדו עושה כפי שעולה על לבו, אבל כשאינו לבדו – לא כן הוא. אדם חברתי כבר אינו בחירי, הוא משועבד למשפחה, לחברה, לחוקי העיר, לחוקי המדינה ולחוקי הצבא. יש בזה שלבים על גבי שלבים. ככל שהאדם הינו יותר חברתי וציבורי – כך מצטמצם חופש בחירתו. למשל, אנו בני-אדם – האם קיימת אצלנו בחירה בזה? בעל כורחנו אנו שייכים ליצירה האלוהית של היותנו בני-אדם. לא נולדנו לא היום ולא אתמול, ואנו שייכים למין האנושי מתוך כפייה של עובדה אלוהית, "כפיית הר כגיגית". האנושות מורכבת מאומות ומגזעים, ואנו שייכים בעל כורחנו לחלק מסוים של האנושות, לגוון מיוחד של האנושות... עם הוא פחות אנושי ויותר אלוהי " [שיחות הרב צבי יהודה, שמות עמוד 33].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
