ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
"על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים, הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם" (ישעיהו מ, ט).
"הרימי אל תראי", אל תפחדי מלבשר. ויש להבין: מה הפחד וממי הפחד? האם הפחד הוא שמא הבשורה לא תתממש ונמצאת מכחש ומשקר? ואם יש חשש כזה, באמת למה לבשר! אלא ברור שמדובר בבשורה נכונה וצריך לבשר אותה לכולם, וגם אם לא כולם רואים את התגשמותה עין בעין, אין לירא מלבשר. נאמר "מבשרת" בלשון נקבה, לא נאמר 'מבשר', והמשמעות שלה היא גאולה, גאולה בלתי שלמה, ולכן יש יראה מלבשר.
"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר... קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו" (ישעיהו נב, ז-ח), הצופים העומדים גבוה על ההרים על המגדלים ורואים למרחוק מי מתקרב הם המבשרים, והעומדים בתחתית ההר, עדיין לא רואים דבר והם מתכחשים. מי שיש לו ראיה אמונית גבוהה וארוכה, רואה את העתיד ממרחק, הוא הצופה הרואה את המהלכים מרחוק, הוא רואה את עקבות המשיח, רואה שהוא נמצא וכבר יש סימנים בדוקים ומובהקים למציאותו, וזה משמח: "פצחו רננו יחדו חורבות ירושלים" (שם ט), אף שהם עדיין "חורבות ירושלים", כי עדיין העיר לא בנויה, יש מקום כבר לשמחה על הבשורה של הגאולה "כי נחם ה' עמו גאל ירושלים" (שם).
"חשף ה' את זרוע קדשו לעיני הגויים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו" (שם י), כל העולם עמד נדהם ומשתאה לנוכח הניצחון המזהיר, לנוכח חזרת עם ישראל למקום הקודש להר הבית.
גאולה נגלית ונכסית
על הפסוק: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, דומה דודי לצבי" (שיר השירים ב, ח-ט), אומר המדרש:
מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה, נראה וחוזר ונכסה, כך גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה... הדא הוא דכתיב: "ויפגעו את משה ואת אהרן" (שמות ה, כ)... כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהן... וכל שהוא מאמין לו והולך אחריו וממתין, הוא חיה. (שיר השירים רבה ב, כב)
כך סדרה של גאולה, הגאולה נגלית וחוזרת ונכסית, נגלית וחוזרת ונכסית. במלחמת העצמאות, בתקומת המדינה ובקיבוץ גלויות נגלית. ואחר כך בימי התקפות טרור הפדאיון נכסית. בימי מלחמת סיני נגלית, ואחר כך שוב נכסית כששב הטרור והמשבר הכלכלי. במלחמת ששת הימים נגלית בגדלות ובמלחמת יום הכיפורים נכסית בתחילתה, ובסופה בהפיכת הכישלון לניצחון הרי היא נגלית בבחינת אורות מאופל אמר ויהי, ומתוך כך מוסיפה ונגלית בהתיישבות ביש"ע ובעלייה מרוסיה, ובהסכמי אוסלו נכסית. ויש זמנים שבהם מצד אחד נגלית ומצד אחר נכסית, אבל התהליך הכללי תהליך של התקדמות גדולה.
הבה נתבונן ביד ה' עלינו לטובה מאז מלחמת ששת הימים, ומכוח מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים הייתה ישיבת "מרכז הרב" הישיבה הציונית הגבוהה היחידה. היו בה כמאה וחמישים תלמידים. ונוסף לה הייתה ישיבת "כרם ביבנה" ואולי "שעלבים" כישיבות הסדר יחידות. מכינות בכלל לא היו. מאז יש למעלה מעשרים ישיבות גבוהות ובהם כשלושת אלפי תלמידים, שישים וארבע ישיבות הסדר ובהם כשבעת אלפים ומאתיים תלמידים, עשרים מכינות ועשרים ושתיים מדרשות שבהן כאלף ארבע מאות וחמישים תלמידות.
לפני מלחמת ששת הימים ההר הזה היה שומם ובו מחנה של הלגיון הירדני, וכעת יש בו ישוב תורני גדול ופורח ומסביבנו עשרות ישובים בחבל בנימין ועוד עשרות בשומרון ועוד ביהודה. אילו פינו מלא שירה כים, אין אנו יכולים להודות על הטובה מאז מלחמת ששת הימים, קל וחומר שעל הטובה שבכל הדורות.
מורי ורבותי. אנחנו זכינו להיות הצופים הרואים את פעמי הגאולה. אנחנו זוכים גם להיות השותפים הפעילים הפועלים עם ריבונו של עולם בגאולתו - גאולתנו, בגאולת חבלי יהודה ובנימין והשומרון. יש חוגים שלא זכו. יש קהילות שנמצאות עדיין בגטו ויושבים בחשכת הגלות. גם בארץ ישראל יש עוד גטאות והיושבים בהם אינם רואים אלא חושך. הם אומרים שהם בחשכת הגלות, בגטו בתי אונגרין, בתי ורשה וגטו בני ברק. הם באו לארץ ישראל והביאו איתם את הגלות ואת הגטאות. אפשר להיות בארץ ובירושלים ולא לראות את קדושתה וגדולתה ואנחנו זכינו. זה חג של הזוכים, של השותפים עם אל בגאולתו.
מתוך צְפִית הישועה צִיפִיָת הישועה השלמה מתגברת. המציאות בארצות השכנות לא ברורה והסכנות מאיימות. אך בכל עת שיש זעזוע יש גם תקווה חדשה. מלחמת ששת הימים הייתה מתוך אילוץ, מתוך התגוננות. בגלל איומים באה הישועה, וכן גם יש לצפות יקרה בעתיד. עלינו לא רק לעמוד מנגד ולחכות לישועת ה', אלא להרבות זכויות, להוסיף אורה של תורה כדי להיות ראויים לטובה הבאה. עלינו להכין את הכלים לקלוט את גודל הטובה, ובזה נקרב את הגאולה. חזק ונתחזק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
