ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
אומרת הגמרא בבבא בתרא (עה, א):
"ושמתי כדכד שמשותיך". אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא: גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין.
המהר"ל בנצח ישראל (פרק נא) מבאר שהמלאכים נחלקו כיצד תבנה ירושלים, האם במידת החסד או במידת הדין, כי מיכאל מידתו חסד וגבריאל מידתו דין, ושוהם צבעה לבן שמסמל חסד וישפה צבעה כאש, אדומה, ומסמלת מידת הדין.
ונראה ביאור הדבר האם הגאולה תהיה במידת החסד האלוקי, לפנים משורת הדין, ללא תלות במעשיהם של ישראל, אלא לפי רוב טובו של הקב"ה בלי גבולות, או שהגאולה תהיה במידת הדין - זכיותיהם של ישראל יגרמו לגאולה שתבוא. יש צדדים של מעלה כאשר הגאולה באה במידת החסד, כי אז אין גבול לחסד, ויש צדדים של מעלה שהגאולה באה במידת הדין שאז ישראל שותפים לגאולה והחיבור הוא משני הצדדים, בין ישראל לאביהם שבשמים. כך מתנסח בעל ה"תניא" (ליקוטי תורה, פרשת ראה, כז, ד-כח, ב) בהסבירו את דברי חז"ל אלו: האם הגאולה תהיה באיתערותא דלעילא או באיתערותא דלתתא.
"אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין", כלומר השלמות תהיה משני הצדדים, גם זכויותיהם של ישראל יהיו הבסיס לגאולה ועל זה יוסיף הקב"ה כהנה וכהנה ממידת חסדו.
צריך לומר שהמחלוקת בין המלאכים אינה מחלוקת במציאות. וכי המלאכים לא יודעים איך המציאות תהיה?! וגם לא מסתבר שהאמוראים חולקים במציאות ואחד מהם טועה, אלא שהגאולה אכן תהיה בשני האופנים גם בחסד וגם בדין. והמחלוקת היא מה העיקר, האם העיקר הוא ההשתדלות והזכויות, או העיקר הוא השפע האלוקי. כל אחד מביט במבט שלו ומדגיש את המידה שהוא רואה כעיקרית, והקב"ה אומר "כדין וכדין" - על ידי שניהם תהיה השלמות היותר גדולה.
פירושה של מידת החסד היא שהכול יזרום בקלות, ומידת הדין פירושה או בהשתדלות גדולה של ישראל, או בייסורים שמרבים זכויותיהם של ישראל שסובלים ולא בועטים ולא עוזבים את עמם. יכול גם להיות ששניהם ביחד יביאו לגאולה, מצד אחד סייעתא דשמיא גדולה ומצד שני ייסורים. נתבונן נא בגאולת מצרים. מצד אחד חסד אלוקי נפלא, ומאידך הייסורים הקשים, "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א, יב), שניהם היו בגאולת מצרים, לא היו זכויות של מצוות אבל היו זכויות שסבלו ונשארו נאמנים.
מה הדגש בעבודת ה'?
המחלוקת היא גם בהדגשים בעבודת ה', לא רק בהסתכלות מה הוא המצב השלם. לאמור, מה צריך להיות הדגש בעבודת ה', להכיר שהכול תלוי באדם ועליו להתאמץ ולעסוק בתורה ולקיים מצוות בכל ההשתדלות, או העיקר הוא המשכת החסד האלוקי ואז צריך להתבטל כלפי ה'. האם העיקר הוא הלב המבקש, הכוונה שמתבטאת במעשים שהם לפנים משורת הדין, הממשיכים את החסד האלוקי, או העיקר הוא השלמות האישית של האדם, וכבר דן בזה המפרש על הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (ב, א-ב), האם העיקר שיגיע אדם לאהבת ה' ויראתו ועניינם של כל המצוות הוא להביא את האדם לכך, או עניינם של אהבת ה' ויראתו הוא להביא את האדם לקיום כל המצוות והקיום הוא העיקר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












