ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
מצוות עשה מהתורה לשמור על בית המקדש, ושמירה זו איננה מפני פחד אויבים או ליסטים וגנבים, אלא זו שמירה של כבוד. וכך היא לשון הרמב"ם בספר המצוות (עשה כב):
שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד... לגדלו ולכבדו ולרוממו. והוא אמרו לאהרן: "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" (במדבר יח, ב), כלומר שהם יהיו לפניו תמיד... גדולה למקדש שיש עליו שומרים, לא דומה פלטרין שיש עליה שומרים לפלטרין שאין עליה שומרים.
כלומר זה שיש שומרים הוא לכבודו של בית המקדש. נשאלת השאלה, האם גם בזמן הזה קיימת מצווה זו של שמירת המקדש, האם מצווה להעמיד שומרים בכל פתחי הר הבית ובכל פינותיו לכבוד ולתפארת למקום הקודש? שאלה זו היא לשיטת הרמב"ם, הסובר שהר הבית ומקום המקדש נשאר בקדושתו גם היום הזה, כי קדושת המקדש קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, ומזמן שנבנה בית המקדש הראשון המקום קדוש וקדושתו לא בטלה (הלכות בית הבחירה ו, טז). ולפי זה יש לדון האם יש מצווה לשמור שמירה של כבוד על מקום המקדש בזמן הזה.
שאלה זו עורר הרב הגאון ר' הלל משה גלבשטיין בספרו "אביר משכנות יעקב" (ירושלים תרמ"ח), לפני למעלה ממאה שנה. הוא פנה לגאון האדר"ת שהסתפק בדבר (חלק שני, עמ' ט, ב-י, א). כן הוא פנה לאדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר" (שם, עמ' נד, ב) אשר השיב לו שאין אפשרות לקיים המצווה, בגלל שהכוהנים המצווים בשמירה אינם יכולים ללבוש בגדי כהונה, כיוון שהם טמאי מתים, וגם משום שהלוויים אינם יכולים לשמור, שאין אנו יודעים מי תפקידו לשמור ומי תפקידו לשורר, וזה מעכב. אולם הרב בעל "משכנות אביר יעקב" היה איתן בדעתו, שגם היום יש מצווה מהתורה לשמור על מקום המקדש.
מלשון הרמב"ם בפירוש המשנה משמע שהמצווה תמידית:
ודע שאלו השומרים ששומרים המקדש על פי המשמרות, אינו מחמת פחד, אבל זה דרך גדולה לבית לכבוד ויקר. וכן היו שומרים המשכן במדבר ובימי שלמה ועד לעולמי עד.
משמע מלשונו "ועד לעולמי עד" שזו מצווה תמידית שנוהגת גם בזמן הזה. בלי להיכנס לפרטי הדיון, האם יש היום מצוות עשה לשמור או אין, נראה שנכון ודרוש לעשות זכר למצוות עשה זו. היום, שיש בציבור בלבול כה גדול בעניין זכויותינו על הר הבית ומקום המקדש, יש צורך להעמיק את התודעה שהר הבית הוא מקום מקדשנו בעבר ומקום מקדשנו בעתיד, וגם היום הוא בקדושתו, ושייך לה' אלוקינו ולנו. כדי לחזק תודעה זו יש מקום לעשות זכר לשמירה של כבוד, להעמיד שומרים בלבוש מיוחד בכל פתחי הר הבית, ובזה יינתן ביטוי שהר הבית כולו הוא מקום מקדשנו ואנו מכבדים אותו ושומרים עליו. ולמנות שומרים נוספים שיסתובבו סביב הר הבית בכל יום. ובנוסף יש להעמיד תצפיות על גבי מגדלים סביב הר הבית, ממנו יצפו אל תוך הר הבית. השמירה הזו תהיה זכר למצווה והשומרים יזהירו שלא יכנסו להר הבית טמאים כי גם זה היה מתפקיד השומרים.
מתוך שנשתדל לעשות את מה שביכולתנו כדי להראות את שייכותנו להר הבית, יבנה בעז"ה בית המקדש במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
