ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
שיטת רש"י במסכת בבא מציעא (י ע"א ד"ה לא קנה) היא שאף שהכלל הוא שאדם התופס עבור בעל חוב כשיש נושים רבים, לא קונה עבור הנושה עבורו תפס, אם הנושה עשה אותו שליח לתפוס, הרי שהשליח יכול לתפוס עבור המשלח.
תוספות (שם ד"ה תופס) מקשים על רש"י מהגמרא שלנו, ממנה משמע שגם שליח אינו יכול לתפוס עבור משלחו, כאשר הוא חב לבעלי חובות אחרים.
על קושיה זו נאמרו כמה תירוצים, המבארים גם את שיטת רש"י, וננסה לפרוס אותם כעת:
א. הפני יהושע (על הסוגיא כאן) וקובץ שיעורים (כתובות סימן שד) מבארים שכאן לא מדובר כשאמר לשליח שיזכה עבורו, אלא רק שיביא לו את הספינה, ולכן זה לא הועיל כיון שהשליח אינו זוכה אלא רק תופס עבורו.
ב. באופן דומה כתבו המחנה אפרים (שלוחין כז) וה'שואל ומשיב' (תליתאה ב, קפה) והבית הלוי (ג, מד) שיש להבדיל בין המקרה בגמרא שלנו, לבין תופס לבעל חוב רגיל, כיוון שבגמרא שלנו לא מדובר בתפיסה רגילה מבעל חוב אלא אחר שהוא נפטר, וזו תפיסה מיוחדת הנוגדת את הכלל שמטלטלין אינם משתעבדים לבעל חוב, ולכן שליח אינו יכול לבצע תפיסה זו.
ג. תומים (קה, א) והמהרש"א (על הסוגיה כאן) כתבו שמה שרש"י כתב שמועיל כשעשאו שליח, הכוונה היא רק כאשר לשליח עצמו ישנה זכות לתפוס כמו במציאה שלכולם יש זכות לתפוס אותה, ולכן מועיל כשעשה שליח, מה שאין כן בכל מקרה אחר שאינו מציאה שבו לא מועיל גם אם עשה שליח, כיון שלשליח עצמו אין שום זכות לתפוס.
ד. הרב וואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח, שה, באופן דומה כתבו בשם ר' בונם מפשיסחה) ביאר שלשיטת רש"י אם אחד מהנושים עושה שליח, ופועל על מנת להשיג את חובו, בעוד ששאר הנושים לא עשו כל מעשה לגבות את החוב, הרי שכוונתם אינה ברורה, ויתכן שהם מסכימים למחול אפילו ללווה, ולכן השליח יכול לתפוס גם על חשבון הנושים האחרים שאיננו יודעים את כוונתם, אבל במקרה בגמרא בכתובות, שבה הגיעו הנושים האחרים: רב פפא ורב הונא ותפסו בעצמם, ובכך גילו בדעתם שגם הם מעוניינים בתפיסה, ברורה כוונת הנושים האחרים, ואין אחד מהנושים יכול לתפוס דרך שליח, אלא רק בעצמו, כיון שהתפיסה היא נגד רצון הנושים האחרים.
סיכום:
בהסבר הגמרא בכתובות שבה נאמר ששליח לא יכול לתפוס עבור נושה ששלח אותו, במקום שיש נושים אחרים שעלולים ליפגע מתפיסה זו, אך רש"י כתב במקום אחר שנושה יכול לעשות שליח לתפוס עבורו, גם אם הוא פוגע בנושים אחרים. כמה תירוצים נאמרו על זה:
1. כאן השליח לא מקנה לנושה אלא רק מחזיק לו לזמן, וזה שליח אינו יכול לעשות.
2. כאן השליח לא רוצה רק להקנות עבור המשלח, אלא רוצה לזכות לו בכסף שלא היה מגיע לו בלי תפיסה זו, ולכן הוא לא יכול לעשות כן.
3. כשאין לשליח עצמו זכות לתפוס למרות הפגיעה בנושים, אין הוא יכול לתפוס עבור נושה אחד.
4. פעולתו של נושה אחד, לעומת חוסר פעולה של נושים אחרים היא זו שמתירה לשליח לתפוס, אך אם כל הנושים פועלים לגבות את החוב, התפיסה אסורה על ידי שליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
