ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
בתחילת הפרשה מצוה התורה את היולדת להביא קורבן חטאת במלאת ימי טהרתה. ללא קורבן זה אסורה היא בחלק מהדינים. לדעת חכמים קורבן זה אינו בשל חטא מסויים, אבל במסכת נידה (לא,ב) שואלים תלמידי רבי שמעון בן יוחאי את רבם, "מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קורבן? אמר להם, בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תיזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קורבן". בדקות הקשות של חבלי הלידה עלולה היולדת לחשוב שלא תוסיף עוד ללדת, מחמת קשיים אלו, אבל כשרואה היא את תינוקה, מתחרטת היא על שבועה זו, ועל אי קיום שבועה זו מביאה קורבן חטאת.
דין זה נכון הוא גם ביולדת בפעם הראשונה וגם ביולדת בפעם השניה והלאה. חכמים ניסו להבין, גם אם בפעם הראשונה כך היא חשבה, אך בפעם השניה והשלישית היא יודעת לקראת מה היא עומדת, ובכל זאת היא קיבלה על עצמה את הלידה, אם כן בודאי לא תישבע שוב, ומדוע צריכה היא להביא קורבן גם בלידות הבאות, הרי יודעת היא שאלו כאבים זמניים, שאחריהם מתחרטים, ובכל זאת היא חוזרת ויולדת שוב, ומה מקום יש לשבועה, ולקורבן הבא בעקבותיה.
ההסבר הפשוט הוא, דבר לא משתנה בדעתה, גם כעבור פרק זמן מהלידה הראשונה היא יודעת שכאבי הלידה קשים מאד, אך כעבור פרק זמן זכרון הכאבים מתעמעם, ולעומתו תחושת האושר בגידולו והחזקתו של התינוק מאפשרת לה לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה, ואף לחפוץ בלידה נוספת. העובדות אינן משתנות, זווית הראיה מקנה הסתכלות חדשה ונכונה יותר בבחינת הדברים, ומעניקה לכל פרט את נקודת המבט המדויקת. מרחק הזמן גורם לה להתייחס בחיוב לערך הילודה, אף שברגע מסויים חשה כלפיו ריחוק.
*
"זאת תורת היולדת", מפרשיית היולדת, הממוקדת כולה בכאב החריף, וממקמת אותו במקום הראוי לו כעבור פרק הזמן, נסיק לכל התורה כולה. מדי יום מזכירים אנו את יציאת מצרים, קושרים תפילין על זרוענו וראשנו כזכר למאורע זה, ואף על פי כן מעשי היום-יום שוחקים בנו את גדלות המאורע ומשמעותו לחיינו.
הורתה לנו התורה את חובת החגים, שמטרתם לקרב אותנו לערכים הגלומים בהם. מרחק הזמן גורם לטשטוש מה בתחושה הרגשית החריפה של החג. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מחוייבים אנו לשמר את אותם רגעים מלאי הוד של היציאה ממצרים. כי מרחק הזמן גורם לרישומו של היום לפוג, ולתחושת ההודיה כלפי הקדוש ברוך הוא להתעמעם. לכן מספרים אנו ומתארים את אירועי מצרים, חוזרים על קשיי השעבוד, ומזכירים עד כמה רחוקים היינו, ועכשיו "קירבנו המקום לעבודתו". לאחר הקביעה ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", אז אפשר להגיע לשלב של "לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל".
את חג מתן תורה חוגגים אנו לאחר לימוד מסיבי לאורך כל הלילה, לפחות. רק לאחר שנחזור ונשדר לעצמנו את חשיבות הערך של לימוד התורה. רק לאחר שנכין עצמנו לכך בארבעים ותשעה ימים של ספירת העומר, אז נוכל לחוג כראוי, מתוך הכרה עמוקה שזכינו וקיבלנו תורה, ומחוייבים אנו לנהוג כיאה ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
השבוע חוגגים אנו את עצמאות ישראל בארצו. יום קודם מזכירים אנו את מסירות נפשם של חללי מערכות ישראל למען עצמאות זו. יש הגורסים כי מלחמת העצמאות לא תמה. יש הסוברים כי קשיי הימים מסתירים לנו את חסד הבורא, וכברת דרך ארוכה עברנו בחמישים ושלוש השנים. בני הדור שחי בארץ קודם לכן יודעים להעריך את מתנת האלוקים, ואנו – הדור שנולד למציאות זו, ולא חשנו את הקשיים וחבלי הלידה – עוצרים אחת לשנה, מודים על חסדיו, ומייחלים לראות במהרה בגאולה השלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
