ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
בחנוכה הקרוב אהיה בחו"ל בטיול. חלק מהימים אשהה בבית מלון, אולם חלק מהימים אהיה בנסיעות בזמן הדלקת נרות. האם עלי להדליק נרות גם כאשר אינני מגיע למקום לינה מסודר? אם כן, האם עדיף לעצור ולהדליק נרות במכונית, או עדיף לחפש מקום אחר.
תשובה: אם תגיע למקום לינה מסודר, בודאי שמדליקים בו. אבל אם תהיה בלילה במכונית, אתה מדליק שם. (שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קמו, ערוך השולחן סי' תרעג ס"ה, מקראי קודש חנוכה סי"ח).
אבל בחנוכה
רציתי לשאול את הרב האם יש הגבלות מיוחדות או היתרים מיוחדים על אבל בחנוכה. האם מותר להשתתף במסיבת חנוכה במעון עולים כדי לשמח את העולים? ומה דין מסיבות חנוכה בבתים של אנשים.
תשובה: בגליון מהרש"א (על השו"ע יור"ד סי' שצא) התיר לאבל לאחר 30 יום להשתתף בסעודה שעושים לכבוד חנוכה, אבל יש אוסרים. (שו"ת אגרות משה יור"ד ח"ג סי' קסא). אם המדובר הוא בלשמח את האחרים, בוודאי שרצוי הדבר. לגבי מסיבות פרטיות יש מקום להחמיר, אלא במקום צורך (כגון מקום העבודה).
עיוורון
מה עושה אדם עיוור בברכות הראייה כגון: הבדלה, נרות חנוכה וקריאת התורה בבר מצווה?
תשובה: שנינו במגילה (כד, א), שסומא פורס כפיו ומתרגם, כלומר יכול סומא לעבור לפני התיבה. נחלקו שם רבי יהודה וחכמים אם הוא יכול לברך "יוצר המאורות", הרי הוא לא נהנה מהאור, להלכה יכול לברך, מפני שהוא נהנה מהאור, שהרי אחרים רואים אותו על ידי האור, ובכך יכולים להדריך אותו בדרכו. גם יכול הוא להוציא אחרים ידי חובה. השו"ע (או"ח סי' נג ס"ג) פסק שסומא יורד לפני התיבה ובלבד שלא יקרא בתורה, משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. מוסיף הרמ"א שמכיוון שבימינו יש בעל קריאה, שהוא הקורא ומשמיע לציבור, לכן יכול הסומא לעלות לתורה. הב"ח (או"ח סי' קמא) סבר שדווקא סומא תלמיד חכם יכול לעלות, אין הלכה כן. המשנה ברורה מסיק שלפרשת זכור ולפרשת פרה אין להעלותו (סי' קלט ס"ק יג). לנער בר מצוה יש להקל שיקרא את ההפטרה, כי הציבור קורא אותה בעצמו (שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' יב).
לגבי הבדלה, פסק השו"ע (או"ח סי' רצח סי"ג) שאינו מברך בורא מאורי האש, עיי"ש. לגבי שאר ברכות ההבדלה, כתב ערוך השולחן שם לתמוה מדוע הוא פטור מהבדלה על הכוס, והסיק שמשום חשש ברכה לבטלה אכן יברך אחר עבורו.
נרות חנוכה, דעת המהרש"ל (שו"ת סי' עז) שאם אין אחר המדליק עבורו, ידליק ויברך, אך בשערי תשובה (או"ח סי' תרעה ס"ק ג) דחה דבריו. לדעת כולם אם יכול הסומא להשתתף עם בעל הבית ולצאת בברכתו, עדיף.
מה הטעם לנתינת דמי חנוכה?
תשובה: מלבד הטעם של ריבוי שמחה יש כאן גם טעמים בקבלה (ראה ספר מועד לכל חי סי' כז אות עז). היו שסברו שהטעם הוא כדי להשאיר את התינוקות ערים, כי היום פרסום הנס הוא כלפי בני הבית (ספר שיח שרפי קודש בשם האבני נזר).
הדלקת נרות באירוח
א. בע"ה נתארח בשבת חנוכה אצל אמא של אשתי שחיה בגפה. האם נכון שאז עלי להדליק שם נרות ביום שישי ואם כן, האם היא יוצאת ידי חובה בהדלקה שלי או שהיא צריכה להדליק נרות כבעלת הבית?
ב. אן במוצ"ש אנו חוזרים לביתנו, האם עלינו לחכות עם הדלקת הנרות עד שנגיע הביתה או שחשוב יותר להדליק מיד עם צאת השבת? בברכת חג שמח.
תשובה: א. יכול אתה להדליק בביתה, ולהוציא אותה ידי חובה (והאירוח שהיא מארחת נחשב בודאי שהיא משתתפת בשמן).
ב. אם ישנה אפשרות להגיע הביתה בזריזות, עדיף. אם לא יכול אתה להדליק בביתה, כי בשעת החיוב אתה עדיין מתארח שם.
הדלקת נרות במשרד
האם ניתן להדליק נרות חנוכה במשרד, לבקשת עובדים נוספים אשר סביר להניח שלא ידליקו כלל בביתם? האם יש לברך על הדלקה זו, כאשר היא נעשית בזמן ההדלקה? האם ניתן/רצוי לעכב את היציאה של הביתה במטרה להקדים את מועד ההדלקה קרוב ככל האפשר לזמן ההדלקה, לצורך הדלקת נרות זו במשרד?
תשובה: ההדלקה במשרד אינה קיום המצוה, אך מעלה רבה יש בה, בשל פרסום נס. לכן ראוי שלא לברך, אך אפשר לעכב לצורך זה את היציאה הביתה, אך לא להגיע הביתה מאוחר מדי.
הדלקת נרות בגן ילדים
בני נמצא במשפחתון (במודיעין), וכל הורי הילדים חוץ ממני אינם דתיים. ביום א' יש מסיבת חנוכה במשפחתון ונתבקשתי להדליק שם נרות חנוכה. האם עלי להדליק עם ברכה היות ואני מדליק גם בבית?
כמו כן אבקש לדעת לגבי ביקור אצל ההורים. כמדי שנה אנו נוסעים להורים להדליק עם כל המשפחה נרות חנוכה יחד, עד עכשיו הייתי שומע את הברכה של אבי וכשהייתי חוזר הביתה הייתי מדליק בבית עם ברכה, האם אני נוהג נכוון?
תשובה: לשם חינוך הילדים יכול אתה להדליק בברכה, אך שלא יהיה ספק, אינך יוצא ידי חובה בהדלקה זו.
לגבי ההורים, יפה כיבוד אב ואם שלכם אך אם יכולים אתם להספיק להדליק בבית ולצאת אליהם, מה טוב. אם לא אפשרי כאשר חוזרים, אך דאגו לכך שכאשר אתם חוזרים בני הבית יהיו ערים, ואז אפשר להדליק בברכה.
שאלה: חברה שלי מתחתנת בחנוכה. היא יתומה מאם ואני אהיה איתה כל היום עד החתונה וסביר להניח שבזמן ההדלקה כבר נצא מהבית. איך עדיף לנו להדליק את הנרות: באולם או בבית אחרי החתונה, או אולי להשתתף עם אנשים אחרים בשמן שיוציאו אותנו ידי חובה?
תשובה: אם החתונה נערכת אחרי צאת הכוכבים (כפי שמשמע משאלתך), קודם צאתה לחתונה היא עצמה תדליק נרות בביתה. אאחל לה שתקים בית מלא אור.
מותר השמן לנרות חנוכה
מה עושים עם השמן שנותר בבקבוק לאחר שמונת ימי חנוכה?
תשובה: שמן שנותר בזכוכית בה הדליקו נרות חנוכה אסור בהנאה, ולאחר היום השמיני מותר להשתמש בו רק לשימוש מצוה, והיות שחוששים שאם נשאיר אותו, עלולים להשתמש בו לצורך אחר, לכן "עושה מדורה ושורפו" (שו"ע סי' תרעז ס"ד, לבוש שם ס"ד, משנה ברורה ס"ק יט). אבל שמן שנותר בבקבוק אינו אסור (ביאור הלכה שם, כף החיים ס"ק כח), ואף אם קנית את הבקבוק לצורך הדלקה, הזמנה לאו מילתא היא.
הדלקה אצל מארחים
1. כאשר מוזמנים לאורחים האם יוצאים ידי חובה או שצריך להדליק גם בבית, האם אפשר להדליק מאוחר בסביבות 11:00 בלילה, כאשר בני המשפחה ערים?
2. אם מדליקים עבור אדם מבוגר שלא בבית שלי, צריך להדליק שוב נרות? אם צריך להדליק, האם יכול אותו אדם לברך לברך או שצריך להיות אדם אחר במשפחה שידליק בבית?
תשובה: מצות הדלקת נרות חנוכה היא נר איש וביתו, כלומר כל אחד מחויב להדליק בבית שלו, ולא יוצאים ידי חובה בהדלקה אצל אורחים. כשבני הבית ערים, אפשר להדליק גם בשעה 11:00 בלילה, אם אין אפשרות להגיע מוקדם יותר. אם מדליקים עבור אדם מבוגר, בשליחותו, מברכים שנית בבית, מפני שההדלקה בביתו היתה להוציאו ידי חובה. ההדלקה בביתכם היא להוציא אתכם ידי חובה.
הדלקת נרות חנוכה באיחור
יום עבודתי מסתיים בד"כ בשעה מאוחרת בערב (לפחות 19:00). יציאה מהעבודה בשעה כזו שתאפשר לי להדליק נרות עם השקיעה או אפילו עם צה"כ, איננה מקובלת - מבחינת מקום העבודה. מה גם, שהיא פוגעת ביכולתי לבצע את עבודתי כראוי, מכיוןן שמדובר בעבודה הכרוכה במתן שירות לאנשים. כיצד עלי לנהוג במצב זה? האם ניתן להדליק נרות בשעה מאוחרת יותר, או שיש לפעול לפי פשט ההלכה האוסרת עשיית מלאכה לפני הדלקת נרות?
תשובה: זמן הדלקת הנרות לתקנת חז"ל הוא עד שתכלה רגל מן השוק, ושיערו חכמים שהוא כחצי שעה לאחר זמן צאת הכוכבים. בפועל, היום הזמן הוא ארוך יותר מפני שהסכימו הפוסקים שרגל אדם אינה כלה מן השוק עד שעה מאוחרת (20:00 ומעלה). מה עוד שהיום פירסום הנס הוא בעיקרו לבני הבית, והם ערים בשעה זו. יש כוללים בהם הורו ראשי הכולל שהאברכים ישארו כרגיל עד 19:30, ונשותיהם ידליקו נרות עבור כל הבית. היות שמדובר בפרנסתך, אם עלול הדבר לפגוע בפרנסתך אינך מחויב להפסיקה, אך אם תגיע מאוחר מדי, ראוי שרעיתך תדליק עבורכם. אם לא תתאחר הרבה מעבר לשעה שציינתי, יכולים אתם להמתין ולהדליק בזמן זה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











