ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מד: 3- עד מה: שליש תחתון)
חלק א – זינתה בנערותה ואז בגרה
תזכורת:
בשיעור הקודם הזכרנו בהקדמה 3 מצבים באיזה שזינתה:
- אשת איש בוגרת– חנק,
- נערה מאורסה שזינתה ונתפסה
- a.כשעדיין נערה מאורסה (=בית אביה) – הוא והיא נסקלים בשער העיר
- אחרי החתונה (=בית חמיה), זה "פרשיית מוציא שם רע" (מצש"ר) (דברים כב) -
שנסקלת בפתח בית אביה,
ואם הבעל הוציא שם רע ואינו נכון – לוקה ונותן קנס 100, והעדים נסקלים כעדים זוממים. - רבא - יש לחלק בין בית אביה (a) ובית חמיה (b):
(ברייתא בהתחלה + מה: 5+)
א. ברייתא: במוציא שם רע – סקילה
מקור – "והוציאו את הנערה... וסקלוה...", מיותר, ובא ללמד שגם אם רק היתה נערה.
סברא – הזנות היתה כשהיתה נערה.
(ואילו אם הבעל שיקר, אינו נקנס, שהרי השקר היה כשהיתה כבר בוגרת).
ב. תני שילא, לגבי כשנתפסה בבית אביה – חנק
קשה מהברייתא הנ"ל!
תשובות:
תני שילא זה בבית אביה – חנק,
ברייתא ב זה בבית חמיה – סקילה.
סברא: הרי כפי שהתורה חידשה שלמרות ששינתה מצב הלכתי מארוסה לנשואה – עדיין בסקילה,
כך גם כששינתה מצב גופני לנערה לבוגרת – נחדש שעדיין בסקילה.
דחיית רב הונא ברדר"י – אוליאין דמיון בין שינוי מצב הלכתי לשינוי מצב גופני.
- ר"נ בי"צ - זה מחלוקת תנאים:
אדם שחטא, ואז נתמנה לנשיא/כה"ג –
ת"ק – כהדיוטות (לכאורה כברייתא ב).
ר"ש – כהדיוטות, אך אם נודע על החטא אחרי המינוי – פטורים לגמרי (לכאורה כשילא).
דחייה – שתי הדעות לא כשילא,
שהרי ר"ש לא אמר שיביאו קרבן של נשיא/כה"ג, אלא שלא יביאו כלל, כי צריך שהחטא והידיעה יהיו על אותו סוג קרבן.
- רי"ח - דוחים את שילא, ואכן גם שילא אמר שתידון בסקילה.
- שסוקלים בשער העיר שבו עבד (ולא בשער העיר שבה נידון), שהרי שעריך הראשון עוסק בעיר שבה עבד.
- מכך שכתוב "שעריך" ולא "שער", לומדים שזה דווקא עיר שרובה יהודים.
(מה: שליש עליון)
חלק ב – איפה סוקלים את הנערה
ברייתא וגמרא –
לגבי עובד ע"ז –
"כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ... וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים... וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא... אֶל שְׁעָרֶיךָ, אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ" (דברים יז).
מ"שעריך" השני לומדים:
לגבי נערה שזינתה:
סוקלים אותה בשער בית אביה,
ואם אין לה אב/בית אז בשער העיר,
ואם זה עיר שרובה גויים אז בשער בי"ד.
מקור – מעובד ע"ז (רש"י – אסמכתא)
שהרי בנערה כתוב רק "פתח בית אביה",
ולגבי המשכן כתוב "פתח שער החצר", מכאן שפתח=שער,
וממילא לומדים מע"ז שכתוב בו "שעריך".
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
