ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לו: במשנה – לח. במשנה)
חלק א - האם מניחים ששבויה נאנסה? (גזירה דרבנן)
במשנה: ת"ק – לשבויה אין קנס (נאנסה), ר"י – לשבויה יש קנס (טהורה).
בברייתא: ר' דוסא – שבויה אשת כהן אוכלת בתרומה (טהורה).
היחס בין שני המקרים:
- רבה – ניתן לחלק –
- רי"ח – מקרים דומים, ולר"י ור' דוסא אכן מניחים שטהורה לגבי הכל.
אולי ר' דוסא שם מאכילה בתרומה דרבנן, אך לגבי להוציא ממון מהאנס – לא.
ואולי ר"י אצלנו מחייב קנס שלא יהא חוטא נשכר, אך בתרומה לא,
מקשה אביי – והרי לר"י טהורה גם לגבי זה שכתובתה מאתיים?
תשובה – שם יש סברא אחרת, כדי שישראלים לא יתרחקו ממנה.
קושיות:
- מחלוקת אם השבויה כשרה לכהן שפדה והעיד עליה שלא נבעלה:
ת"ק: אם פודה+מעיד - כשרה (לא ישקיע כסף אם לא בטוח), רק מעיד- לא,
ר"י – בכל מקרה לא ישאנה.
תשובות:
- שינוי גירסה – ישאנה.
- לדבריו של ת"ק (לדעתי ישאנה, אך לדעתך – למה זה תלוי אם פדה אותה).
- רב פפא ב"ש (אחרי תיקון שקיבל מרב יוסף) –
ברייתא – מתי גיורת ושבויה ושפחה יכולת להינשא –
רי"ס מתיר מיד,
ר"י – יחכו 3 חודשים לראות אם היא בהריון.
תשובה – מדובר שיודעים שנבעלה.
ולרי"ס אין צורך לחכות, כי מניחים שמנעה מעצמה הריון.
איך?
- על ידי מוך מיד אחרי הביאה.
דחייה – זה מובן כשיודעת שהולכת להתגייר וכד', אך אם נאמנסה, או יצאה בראשי איברים, לא ידעה וממילא לא הכינה מוך.
- על ידי שמתהפכת והזרע יוצא.
ור"י לא סומך על זה.
(לז. רבע תחתון)
חלק ב – המקור לקים ליה בדרבה מיניה
מקורות והצריכותא שלהם:
- במשנה(לגבי הבא על ביתו) – "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ..." (שמות כא, כב) – אינו מת ומשלם.
- בגמרא – "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר" (דברים כה, ב) - משום רישעה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי רישעויות.
לרבנן – אינו לוקה ומשלם
צריכא - אולי דווקא במיתה נפתור מתשלום – כי מקבל עונש חמור מספיק (מיתה)
אולי דווקא במלקות נפתור בתשלום – כי החטא שלו פחות חמור מהחטא שחייב אותו במיתה.
לר"מ (לג:) – אינו מת ולוקה
צריכא – אולי דווקא לא משלם, כי זה שני עונשים, אך אולי מלקות זה נחשב כחלק מעונש המיתה (מיתה אריכתא).
ולהפך - אולי דווקא לא לוקה, כי שני עונשים דומים לא עושים, אך אחד בגוף ואחד בממון עושים.
- שני פסוקים שלכאורה גם מהם לומדים קים ליה (במדבר לה, לא-לב) –
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת,
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן.
לכאורה מלמד שלא מת ומשלם ולא גולה ומשלם.
דחייה – זה מלמד משהו אחר: שלא משלם במקום למות או לגלות.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










