(כג. באמצע עד כג: במשנה השנייה )

חלק א – במשנה: "אם משנשאת באו עדים – לא תצא"

במשנה -
אישה שאמרה:
רישא - התחתנתי והתגרשתי, סיפא – נשביתי וטהורה אני, נאמנת במיגו (הפה שאסר).
אך אם יש עדים שנישאת/נשבית – אין לה מיגו, ואסורה.
אך אם באו עדים אחרי שנישאת – לא תצא (עדיין מותרת).

דיונים על המשנה:

א. אל מה מתייחסת הקולא?

                        ר' אושעיא – רישא וסיפא,

רבה ב"א – רק בסיפא הקלו (כי איסור שבויה לכהן הוא רק מחשש),
אך ברישא אסורה (איסור אשת איש).

הסבר המחלוקת:

האם מעיזה לשקר שבעלה גרשה:
לר' אושעיא לא מעיזה לשקר, ולכן נאמנת גם ללא מיגו בדיעבד.
לרבה ב"א – מעיזה, ולכן לא נאמנת.

ומחלוקת זו קשורה לרב המנונא (סוף השיעור הקודם), שאמר שאישה לא מעיזה, וכאן המחלוקת היא (2 הבנות) –

1. האם מסכימים לרב המנונא.


2. גם אם מסכימים, האם רב המנונא התכוון שלא מעיזה גם שלא בפניו.

(כג. שליש תחתון)

ב. הרחבת הקולא –

אבוה דשמואל – גם אם רק התירוה להינשא ועוד לא נישאת, ואז באו עדים שהורסים את המיגו, לא מוציאים אותה מהיתרה.

ג. עוד פרטים לגבי עדים שבאו אח"כ (לגבי נשביתי וטהורה אני)

A. ברייתא –

יש לה מיגו, ואמרה שיש לה עדי טהרה –

• לא צריך לחכות להם


• באו ואמרו שאינם יודעים, עדיין מותרת.


• רמב"ן - מי שטיפל בהבאת ראה שהן שבויות, אז יש עדים.

יש לה מיגו, ואחר כך באו עדי טומאה – צריכה להתגרש.

B. סיפור -

בנות שמואל נשבו (בעקבות קללה בטעות של אבוה דשמואל), וכשהובאו לארץ ישראל להיפדות, השאירו את השבאין מחוץ לבי"ד של ר' חנינא, כדי שיכנסו ויאמרו בעצמן שנשבו כדי שיהיה להם מיגו, ור' חנינא התירן לכהן (רב שמן בר אבא).

1. למה יש להם מיגו? והרי –

תשובה – רק ראה מכאן ולהבאה, אך אין עדים על מה שהיו שבויות לפני כן.

• רב שמן - הרי שם היה קול שיש עדים במדינת הים שנשבו?

תשובת ר' חנינא – כל עוד אין כאן עדים זה לא משנה.

2. משמע שאם יבואו העדים אז כן נאסור אותן! והרי אבוה דשמואל אמר שמספיק שהתרנו, גם אם יבואו לא נאסור?

תשובה – שם מדובר שיצא קול שיש עדי טומאה!

(כג: 1+)

חלק ב – משנה:

א. משנה: שתי נשים שנשבו, נאמנות להעיד זו על זו לטהר.

ב. ברייתא –

A. עקרונות בברייתא –

1. ברירת המחדל זה שטמאה, ולא נאמנת לטהר את עצמה.


2. נאמנת לטמא עצמה - שוויה אנשפיה חתיכה דאיסורא (גם כשאמורה להיות טהורה: מיגו או עדים לטובתה).


3. נאמנת לטהר חברתה (תקנה מיוחדת), גם כשלחברה אין מיגו, וגם נגד עד אחד אחר.


4. לא נאמנת לטהר עצמה או לטמא את חברתה.

מה שלא ברור בברייתא זה האם יש מיגו?

B. המקרים בברייתא –