ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(כג. באמצע עד כג: במשנה השנייה )
חלק א – במשנה: "אם משנשאת באו עדים – לא תצא"
במשנה -
אישה שאמרה:
רישא - התחתנתי והתגרשתי, סיפא – נשביתי וטהורה אני, נאמנת במיגו (הפה שאסר).
אך אם יש עדים שנישאת/נשבית – אין לה מיגו, ואסורה.
אך אם באו עדים אחרי שנישאת – לא תצא (עדיין מותרת).
דיונים על המשנה:
א. אל מה מתייחסת הקולא?
ר' אושעיא – רישא וסיפא,
רבה ב"א – רק בסיפא הקלו (כי איסור שבויה לכהן הוא רק מחשש),
אך ברישא אסורה (איסור אשת איש).
הסבר המחלוקת:
האם מעיזה לשקר שבעלה גרשה:
לר' אושעיא לא מעיזה לשקר, ולכן נאמנת גם ללא מיגו בדיעבד.
לרבה ב"א – מעיזה, ולכן לא נאמנת.
ומחלוקת זו קשורה לרב המנונא (סוף השיעור הקודם), שאמר שאישה לא מעיזה, וכאן המחלוקת היא (2 הבנות) –
- האם מסכימים לרב המנונא.
- גם אם מסכימים, האם רב המנונא התכוון שלא מעיזה גם שלא בפניו.
(כג. שליש תחתון)
ב. הרחבת הקולא –
אבוה דשמואל – גם אם רק התירוה להינשא ועוד לא נישאת, ואז באו עדים שהורסים את המיגו, לא מוציאים אותה מהיתרה.
ג. עוד פרטים לגבי עדים שבאו אח"כ (לגבי נשביתי וטהורה אני)
A. ברייתא –
יש לה מיגו, ואמרה שיש לה עדי טהרה –
- לא צריך לחכות להם
- באו ואמרו שאינם יודעים, עדיין מותרת.
- רמב"ן - מי שטיפל בהבאת ראה שהן שבויות, אז יש עדים.
יש לה מיגו, ואחר כך באו עדי טומאה – צריכה להתגרש.
B. סיפור -
בנות שמואל נשבו (בעקבות קללה בטעות של אבוה דשמואל), וכשהובאו לארץ ישראל להיפדות, השאירו את השבאין מחוץ לבי"ד של ר' חנינא, כדי שיכנסו ויאמרו בעצמן שנשבו כדי שיהיה להם מיגו, ור' חנינא התירן לכהן (רב שמן בר אבא).
1. למה יש להם מיגו? והרי –
תשובה – רק ראה מכאן ולהבאה, אך אין עדים על מה שהיו שבויות לפני כן.
- רב שמן - הרי שם היה קול שיש עדים במדינת הים שנשבו?
תשובת ר' חנינא – כל עוד אין כאן עדים זה לא משנה.
2. משמע שאם יבואו העדים אז כן נאסור אותן! והרי אבוה דשמואל אמר שמספיק שהתרנו, גם אם יבואו לא נאסור?
תשובה – שם מדובר שיצא קול שיש עדי טומאה!
(כג: 1+)
חלק ב – משנה:
א. משנה: שתי נשים שנשבו, נאמנות להעיד זו על זו לטהר.
ב. ברייתא –
A. עקרונות בברייתא –
- ברירת המחדל זה שטמאה, ולא נאמנת לטהר את עצמה.
- נאמנת לטמא עצמה - שוויה אנשפיה חתיכה דאיסורא (גם כשאמורה להיות טהורה: מיגו או עדים לטובתה).
- נאמנת לטהר חברתה (תקנה מיוחדת), גם כשלחברה אין מיגו, וגם נגד עד אחד אחר.
- לא נאמנת לטהר עצמה או לטמא את חברתה.
מה שלא ברור בברייתא זה האם יש מיגו?
B. המקרים בברייתא –
| "אני–" | "וחברתי-" | הדין בברייתא | אביי בחלק יש מיגו ובחלק אין | רב פפא 1. בכל המקרים אין מיגו (כי יש עדים). 2. בכל המקרים יש עד אחד שמעיד בדיוק הפוך ממנה. עד אחד נאמן לטהר אישה שבויה. | |
| 1 | טמאה | טהורה | נאמנת נאמנת | לא משנה אם יש מיגו | היא – אמורה להיות טהורה בגלל העד, אך נאמנת לטמא. חברתה – נאמנת לטהרה, גם נגד העד המטמא. |
| 2 | טהורה | טמאה | לא נאמנת לא נאמנת | אין מיגו (שהרי היא טמאה) (ולפי"ז גם החברה באמת טמאה, אך לא בגללה) | היא – לא נאמנת לטהר עצמה (וגם העד נגדה). חברתה – העד מטהר את חברתה, והיא לא נאמנת לטמאה. |
| 3 | טמאה | טמאה | נאמנת לא נאמנת | יש מיגו (שהרי החברה טהורה) | כדלעיל, והחידוש שאוסרת עצמה ולא אומרים שעשתה זאת רק כדי לפגוע בחברתה. |
| 4 | טהורה | טהורה | לא נאמנת נאמנת | אין מיגו (שהרי היא טמאה) | כדלעיל, והחידוש שנאמנת לטהר חברתה לא רק כשמטמאת את עצמה אלא גם כשמטהרת את שתיהן. |

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











