ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(תחילת פרק עד ל. שליש עליון)
הקדמה[1] –
אונס – בועל נערה בתולה בכפייה,
חייב קנס של חמישים שקלים כסף + צער, בושת פגם + לא יוכל לשלחה כל ימיו.
מפתה – בועל נערה בתולה ברצון
או קנס או לשאתה לאישה (ויכול לגרשה) + בושת ופגם.
הפסוקים –
אונס (דברים כב, כח-כט) –
כִּי-יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ.
וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו.
מפתה (שמות כב, טו-טז) –
וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה.
אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת.
זמני גדילת בת –
קטנה – עד שנהיית נערה.
נערה – מ2 שערות + 12 שנים, ולמשך 6 חודשים.
בוגרת – לאחר 6 החודשים.
גמרא(ומשנה תוך כדי)
חלק א - אלו נערות שיש להן קנס
הערות –
- לנערות כשרות (רגילות) ודאי יש קנס. החידוש של המשנה זה נערות "פסולות" (נערות אם בעיה מסוימת).
- האם לקטנה יש קנס?
משנתנו כר"מ – דווקא לנערה, אך קטנה לא.
חכמים – גם לקטנה יש קנס (מג' שנים ויום אחד).
(כט: 1+)
חלק ב - חידוש המשנה - שגם באסורות יש קנס
איסורי לאו – ממזרת, נתינה
(צאצאי הגבעונים (מ7 האומות), תוס' כדעה שאע"פ שהתגיירו, עדיין אסורים מדין "ולא תתחתן בם").
(המשנה מזכירה גם כותית, אך אנו נפרש כתוס' ישנים שהמשנה באה לחדש כדעה שכותים גרי אמת, ולכן יש לה קנס, כי אם הם גרי אריות אז היא גויה ואין לה קנס).
איסורי כרת –
אחותו, אחות אביו, אחות אמו, אחות אשתו, אשת אחיו, אשת אחי אביו,
נידה.
א. ההו"א והמקור של משנתנו –
ההווה אמינא - באונס כתוב "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה", כך שלכאורה יהיה קנס רק באישה שראויה לו לאישה, ועל זה מחדשת המשנה שיש קנס גם במי שלא ראויה לו.
המקור -
שלב א – מחלוקת במקור:
יש שלוש מילים - אחד לגופו, אחד ללאו, ואחד לכרת:
ר"ל – מאונס: נערה, נערה, הנערה.
דחייה – נצרך לאביי דווקא כשהנערה עדיין חיה בגמר הדין.
רב פפא – ממפתה: בתולה, בתולות, הבתולות.
דחייה – נצרך לגזירה שווה בין אונס למפתה, שבשניהם כתוב בתולה
(ולומד מזה שגם במפתה זה 50, וגם באונס זה מטבע של שקל,
ויש דברים נוספים שלומדים מהגזירה שווה, כמו למשל שהמקור שלנו הוא במפתה ולומדים לאונס).
וקשה, הרי לשניהם יש את הדחייה הנ"ל.
שלב ב – שילוב של ר"ל ורב פפא(ולא נחלקו (רשב"א)) -
את החיוב ללאו ולכרת לומדים מאונס ומפתה ביחד.
(כלומר יש 6 מילים: 2 לגופן, 2 לדינים שהבאנו (אביי וגז"ש), 2 ללאו ולכרת).
(כט: שליש תחתון)
ב. החולקים
ברייתא: "ולו תהיה לאישה" –
ר' שמעון בן מנסיא – צריך שתהיה ראויה לקיימה,
ולכן - כל אישה שאסורה, אפילו באיסור עשה – אין קנס.
שמעון התימני – לא צריך שלא יהיה איסור, אך צריך שתהיה לו בה הוויה, כלומר שקידושין יתפסו.
ולכן -
באיסורי כרת לא תופסים - אין קנס.
בשאר איסורים –
לחכמים – קידושין תופסים, ויש קנס.
לר"ע –
לאו רגיל (ממזרת, נתינה) – לא תופס.
לאו אלמנה לכה"ג וגרושה לכהן –
ר' סימאי – תופס ("ולא יחלל" - מחלל זרעו ואינו עושהו ממזר)
ר' ישבב – לא תופס!
עשה ששווה אצל כולם – מצרי ואדומי ("דור 3 יבוא להם בקהל ה'")
שתי אפשרויות להבין את ר' ישבב –
אם רק בא לחלוק על ר' סימאי, אז בזה יודה שתופס.
אם בא לומר סברת עצמו, אז גם באיסורי עשה לא יתפוס.
עשה שאינו אצל כולם - בעולה לכה"ג
תופסים גם לר"ע לר' ישבב,
(יש בו שתי קולות – עשה + לא אצל כולם, ועל זה נאמר שעושה זרעו חלל ולא ממזר).
הנפק"מ בין ר' שמעון בן מנסיא לשמעון התימני זה במקרה שמצד אחד אסורה ומצד שני קידושין תופסים:
שלר' בן מנסיא – אין קנס (כי אסורה)
ולשמעון התימני יש קנס (כי קידושין תופסים).
(ל. 6+)
ג. ר' חסדא – לפי כולם בנידה יש קנס,
שהרי קידושין תופסים בה ומותר לקיימה.
[1]פרק זה עוסק באונס ומפתה, אולי אגב זה שעסקנו בפרקים הקודמים מי נחשבת בתולה, אז מביאים נושא נוסף ששייך דווקא בבתולה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











