ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
להבהרת העניין, נעמוד בס"ד על שלש נקודות ולהסבירן בקצרה, והן. א. מהות הבחירה. ב. המעשה הטוב. ג. המעשה הרע.
א. מהות הבחירה - ידוע הדבר שבכל פעולה שהאדם רוצה לעשות גשמית או רוחנית, טובה או רעה, מתרוצצות בקרבו שתי מחשבות מנוגדות, אחת חיובית ואחת שלילית. כלומר מחשבה אחת מחייבת אותה פעולה, ומחשבה אחת שוללת אותה, ומחשבות אלו נקראות בדברי רז"ל יצר הטוב ויצר הרע. דהיינו המחשבה המחייבת המעשה הטוב ושוללת המעשה הרע נקראת יצר הטוב, והמחשבה המחייבת המעשה הרע ושוללת המעשה הטוב נקראת יצר הרע. והאדם נתון במלחמה פנימית ותמידית זו כל ימי חייו עלי אדמות, ועליו לשקול במאזני שכלו ולהכריע לחיוב או לשלילה. וזאת היא הבחירה שיוצר הכל יתב"ש נתן בידי האדם. והיא לא תמצא בשום בעל חי זולתו, שכולם פועלים כל פעולותיהם מצד ההכרח וההרגל ללא כל רצון ובחירה. ולכן בצדק וביושר מגיע לאדם שכר על מעשיו הטובים ועונש על מעשיו הרעים, כי הוא מרצונו בחר לו אותה הדרך. ולזה צונו יתב"ש במצות התוכחה, באומרו יתב"ש, הוכיח תוכיח את עמיתך (ויקרא י"ט י"ז), בכדי לעורר בקרבו הצד החיובי.
ב. המעשה הטוב - המעשה הטוב כולל שני חלקים. א. מצות שבין אדם למקום. ב. מצות שבין אדם לחברו.
ג. המעשה הרע - הרע כולל ג"כ שני חלקים הנ"ל. ומובן הדבר שאין המעשה הטוב או הרע תלוי בדעתו של כל אחד להחליט מה זה מעשה טוב או מעשה רע, שהרי אין דעתו של זה דומה לזה (ברכות נ"ח ע"א), ומה שנראה לזה טוב נראה לשני רע וכן להיפך. אלא המעשה הטוב הוא זה שציוונו יתב"ש בתוה"ק לעשות שהן מצוות עשה, והמעשה הרע הוא זה שציוונו יתב"ש שלא לעשות, שהן מצוות לא תעשה.
והנה, מלבד השכר והעונש בעוה"ב, אפשר לאדם להרגיש בשכר ועונש גם בעוה"ז. והוא שטבע האדם להרגיש סיפוק נפשי ממעשה טוב ונפשו צהלה ושמחה, והרגשת אשמה עצמית ממעשה רע ונפשו עגומה ועצבה. וזה אומרם ז"ל ברוח קדשם, רשעים יצר הרע שופטן צדיקים יצר הטוב שופטן (ברכות ס"א ע"ב). ז"א, הרשעים לבם תמיד נוקפם וחיים במתיחות נפשית, ומצפונם מעיק עליהם. ולכן הרשעים תמיד מלאים חרטה (ראה נדרים ט' ע"ב), הצדיקים מוצאים תמיד סיפוק והנאה רוחנית וחיים בשלווה פנימית נפלאה, ומצפונם נקי ושקט.
לפי האמור על האדם לעמוד איתן במבחן קשה וממושך זה, ולהיות חזק כצור חלמיש לבל ילך שולל אחרי נטיותיו החומריות השליליות, ולהתרחק מכל מעשה רע כאמור. וזה יושג רק באמצעות לימוד התורה וספרי היראה. ועי"ז יתעוררו בקרבו הכוחות הרוחניים הדורשים ממנו קיום המצוות והגשמתן בחיים המעשיים, וכמ"ש המשורר הקדוש דוד המלך ע"ה, סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו (תהלים ל"ד ט"ו).
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664.- 050 המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
