ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
והנה, הגיע היום המיוחל. הצוללת הניסיונית הושקה במים לעיני קהל ספקן, צללה, ביצעה את משימותיה, ו... עלתה. החלום הפך למציאות. כל עיתוני המדינה היללו את הממציא הגאוני, וחלקו לו תהילות ותשבחות.
אולם, הייתה זו רק צוללת קטנה וניסיונית. עדיין המשימה העיקרית לפניו – בניית צוללת אמיתית ויעילה. נישא על גלי ההצלחה, קיבל הממציא תקציב משמעותי יותר לבנות את הצוללת המבצעית – חלום חייו.
התקציב גדל, אך עדיין הספיק בצמצום למשימה. וכך מצא הממציא את עצמו מתעמת יום יום עם צוות עוזריו. הממציא העדיף לא לקחת סיכונים, להיצמד לתוכניות המקוריות, ולהכניס את הכמויות המתאימות. אולם, עוזריו טענו בלהט, שאפשר להפחית בכמויות הברזל היקר, ובכך לחסוך כסף. בלב כבד, נעתר הממציא להפצרותיהם, וחתם על השקת הצוללת בכמויות המופחתות.
והנה, הגיע יום ההשקה. בתחושת גאווה וביטחון הגיעו רבי המדינה לצפות בהמצאה הגאונית, שתצעיד את מדינתם לפני שאר המדינות. הצוות נכנס לצוללת, צלל ו... אזעקה. הצוללת החלה להימעך פנימה במהירות. הדפנות לא עמדו בלחץ המים... וההמצאה כולה הפכה מהצלחה ללעג וקלס.
לא הועילו הסבריו המלומדים של הממציא על כך שהתוכנית טובה והטעות היא בכמויות. בעיני האנשים, חלום הצוללת הפך לחלום הזוי. תקציבו נשלל, והכל ירד לטמיון.
סיפור אמיתי זה הוא דוגמא טובה לכך, שבמערכת המורכבת מפסיפס של חלקים, אם הוצאת את אחד החלקים, המערכת כולה קורסת.
בסיפור זה נזכרתי בהקשר לפרשת משפטים, וביתר דיוק – בקשר ליתרון המשפט העברי התורני על מערכת המשפט של מדינת ישראל.
כידוע, נשמת אפה של הדמוקרטיה הוא עקרון הפרדת הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת. בעשרות השנים האחרונות, נפרץ במדינת ישראל עיקרון זה, ומערכת המשפט הולכת והופכת את עצמה לרשות על, שמתערבת במעשי הרשויות האחרות – הכנסת והממשלה.
אי הנחת של העם מהשתלטות כוחנית זו הוא מן המפורסמות, ובאה לידי ביטוי בירידה המתמשכת בסקרים באמון הציבור במערכת המשפט. בשנים האחרונות, החלו להישמע גם בכנסת קולות של אי נחת ממצב זה, והוחל חקיקת חוקים לתקן את המעוות.
ברצוני להציע מבט מזווית אחרת בעניין זה, מתוך השוואה להפרדת הרשויות על פי התורה. גם התורה יצרה רשויות שונות – מלך וסנהדרין, (אליהם הצטרפה במהלך הדורות גם רשות עירונית – 'שבעת טובי העיר').
במבט ראשוני – המלך הוא הרשות המבצעת, והסנהדרין ובתי הדין הם הרשות השופטת. לכאורה אין רשות מחוקקת, כי את החוקים קבע הקב"ה בתורתו הקדושה, ואין צורך ברשות כזו. נמצא, שהכנסת היא הרשות 'המיותרת' היחידה.
אולם מבט ראשוני זה אינו מדויק. התורה הותירה מרחב גדול, שממתין לחוקים ותקנות שיחקקו במהלך הדורות. סמכות מחוקקת זו חולקה בין הרשויות השופטת והמבצעת. (לדוגמא – אין דיני תעבורה על פי התורה. האם מישהו יעלה על הדעת שמדין פיקוח נפש, לא יתוקנו חוקי תעבורה כחובת ציות לרמזור אדום ועוד?). כך אנו מוצאים את גזירות דרבנן, שהם למעשה החוקים שחוקקו הסנהדרין ובתי הדין. גם בדיני נזיקין, העוסקים בקשרים הממוניים של בני אדם, נותר מקום נרחב לשיקול דעתם ותקנותיהם של החכמים. סמכויות חקיקה אחרות ניתנו למלך. בכוחו להטיל מיסים שונים, לגזור גזירות מלך כמופיע בספר שמואל, וכל המפר חוקים אלו יענש כמורד במלכות.
אם כן, התורה לא יצרה רשות מחוקקת, והעדיפה לפזר סמכות זו לרשויות השופטת והמבצעת. בפשטות, הסיבה לכך כדי שנזכור שהמחוקק העיקרי הוא בורא עולם. ובמילים אחרות – חוקים 'קטנים' יכול האדם לחוקק, אך את 'החוקה' היסודית יוצר בורא עולם, כי היא זו שמתווה את הכיוון המוסרי היסודי, וזאת יכול להתוות רק בורא עולם.
ומכאן, לבלבול הקיים בימינו. התבוננות באופי ההתערבות של בית המשפט בעבודת הכנסת, מעלה שבית המשפט לא מנסה לחוקק חוקים חדשים, אלא מתיימר להוות גוף מוסרי עליון, שקובע את החוקה היסודית שממנה תגזור הכנסת את החוקים 'הקטנים'.
במילים אחרות – בית המשפט לא מתיימר להחליף את הכנסת, אלא להחליף את... בורא העולם ותורתו הקדושה. הוויכוח העיקרי בין הכנסת לבית המשפט נסוב סביב השאלה – האם המצפן המוסרי הוא בידי העם או בידי 'הציבור הנאור' בחשיבתו המתקדמת הקולעת ל'אמת'.
אולי עדיף רצון העם מרצון ה'ציבור הנאור'. אך האמת היא, שהרשויות ימשיכו להתקוטט זו עם זו, עד שנגיע לאמת העקרונית, שלעם ישראל – עם ה', יש רק מצפן מוסרי אחד, דבר ה' אלוקי ישראל בתורתו הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
