(י. 7+ עד י: במשנה)

חלק א - כתובה מדאורייתא או מדרבנן?

(בשיעור הקודם ראינו לרשב"א זה מדרבנן).

נפקא מינות אם זה דרבנן:

1. בשיעור קודם (י. 4+) – סיבה להאמין לו בטענת פתח פתוח גם להפסידה כתובתה.


2. חכמים בברייתא להלן (י. 8+) – תגבה מזיבורית.


3. הופכים את הדעות.


4. חסורי מחסרא, כל הברייתא רשב"ג, והוא אמר שכתובת אלמנה מדרבנן.


5. רב נחמן – ציווה להכות את הבעל, כיון שחשוד על זנות אם הוא בקיא בפתח פתוח.

דעת חכמים ור"ג -

ברייתא א: חכמים – דרבנן, רשב"ג – דאורייתא,

ברייתא ב: חכמים – דאורייתא ("כסף ישקול כמוהר הבתולות"), רשב"ג – דרבנן.

תשובה – אכן לרשב"ג זה דאורייתא (כמו ברייתא א),

כיון שיש עוד מקור שלרשב"ג זה דאורייתא – שאם נישאו בישראל והתגרשו בקפוטקיא, יכולה לגבות בכסף של קפוטקיא.

ולגבי ברייתא ב, נשנה את הגירסה -

(י. שליש תחתון)

חלק ב – חזרה לטענת פתח פתוח וטענת דמים

תזכורת מדף ט –

טענת פתח פתוח וטענת דמים כשזה ספק אחד – נאמן לאוסרה עליו ("שוויה אנפשיה"),

            בטענת דמים זה ברור, בטענת פתח פתוח זה חידוש, כי אולי אינו יודע.

מחלוקת אם נאמן גם להפסידה כתובתה –

            ר"א – לא, ר"י+ר"נ-שמואל – כן (אין אדם טורח בסעודה ומפסידה).

א. תגובות שונות לטענת פתח פתוח

והרי למדנו שלרב נחמן נאמן!

1. נאמן, אך יש להכותו על שבקיא.


2. נשוי נאמן,

בחור אינו נאמן, והיכהו על חוצפתו שמוציא לעז בדבר שאינו מבין בו.

(ואז יוצא שבדף הקודם ר"נ אינו מאמין לו יותר מר"א אלא להפך – שבחור אינו נאמן אפילו לאוסרה עליו).

1. רבן גמליאל – שמא היטתה או שמא נכנסת בכוח והרגיש כפתח פתוח (ריטב"א).


2. מדובר בספק ספיקא, ולכן לא נאמן לאוסרה, ור"ג רק רצה להרגיע את הבעל.


3. מדובר בספק אחד, ונאמן לאוסרה, אלא שאם הבעל לא יהיה בטוח בעצמו אז כבר אין "שוויה אנפשיה" ותהיה מותרת.


4. האישה טוענת שכן היתה בתולה.

שני הסברים בראשונים –

(י. 5-)

ב. תגובות לטענת דמים

ר"ג בן רבי – בדק את הסודר במים, וגילה דם שכוסה ע"י זרע.

(רב אשי – זאת בדיקה שעובדת רק בארץ ישראל, אלך בבל הכביסה הרגילה לא תצליח להסיר הזרע והגיהוץ יסיר גם את הדם וגם את הזרע).

(י: 2+)

1. האישה טוענת שעדיין בתולה.

עשה לה בדיקה ע"י הנחתה מעל חבית יין ובדיקה אם הריח יוצא מהפה.

            (בדק קודם ע"י שתי שפחות כדי לוודא שהשיטה עובדת).

1. האישה טוענת שהיא ממשפחת דורקטי, שאין להם דמים,

ר"ג הזקן בדק והתירה על סמך זה.

            [ההתייחסות למשפחה זו –

            ר"ג אמר לו (שתי גרסאות) –

שלילית - רי"ס בר אבין "התחייב במקחך", כר' חנינא שזה לא טוב, וכר' חייא שדמים יפים לאשה (אישה שדמיה מרובין – בניה מרובים).

חיובית – אמר לו "זכה במקחך, אשריך שזכית..." – שלא בא לידי ספק נידה.

(י: מתחת לאמצע)

1. האישה טוענת שעדיין בתולה.

רבי ראה שפניהם שחורים מהרעב, האכילם והשקם ורחצם ובעל אותה והפעם היה דם.

(בפעם הראשונה מהיובש של העור לא היה דם, וכנראה לא נקרע הכרום לגמרי כך שבפעם השנייה היה דם).