ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
בפרשת השבוע אנחנו נתקלים בשיר שמכיל את כל הדברים שהזכרנו, ובכל זאת, איננו שייך לאף אחד מן הסוגים האלה. מדובר בשירה עתיקה שבני ישראל דקלמו או שרו בכל יום במשך למעלה מ-3,300 שנה. בליבה, השירה הזאת היא שיר של אמונה והצלה, שיר של הבטחה לגדולה נצחית ואתגר אינסופי. כבר בראשיתה של ההיסטוריה היהודית השיר הזה קובע את המשוואה של היחסים בין עם ישראל לשאר עמי העולם ולאירועי ההיסטוריה.
בגלל הדגש שהיא שמה על נצחיות האל ועם ישראל, אין היא מוגבלת לתקופה היסטורית מסוימת או לפרק זמן מוגדר. זאת שירה שהושרה ברגע מסוים בזמן, אך במהותה ובמסר שלה היא נצחית, רלוונטית תמיד. מילות השיר מתארות את המאבק הקיומי שהעם היהודי יצטרך להיאבק תמיד, מאבק מול אויבים שלעולם אינם נעלמים כליל אלא רק משנים צורה ומחליפים אידיאולוגיה. המסר המרומם ביותר של השירה הוא נצחיותה והרלוונטיות שלה.
אנחנו מוצאים בתורה שירה נוספת שדומה לשירה הזאת במסר שלה ובהשקפתה: השירה שחותמת את הנאום הגדול של משה רבנו לבני ישראל במדבר סיני, בימים האחרונים של חייו. השירה הזאת, שמופיעה בפרשת האזינו, גם היא שירה שמדברת על הישרדות ועל הניצחון בסופו של המאבק הנצחי שאנחנו מכנים ההיסטוריה היהודית. השירה שנקרא השבוע והשירה המאוחרת יותר של משה עומדות כמסגרת שמקיפה את התורה ואת הסיפור היהודי בכלל.
אנחנו מצווים להכיר את השירים האלה ולהבין את חשיבותם. עלינו ללמד אותם לילדינו ולכל הדורות הבאים של העם היהודי. השירים האלה צריכים להיזכר עוד אלפי שנים מהיום, כפי שלא נשכחו מיום שהושרו ונכתבו עד ימינו. יהודים ששכחו את השירים האלה – או מה חמור מזה, מעולם לא שמעו על קיומם – יתקשו להזדהות עם תורת האל, עם עמו ועם ארצו הקדושה.
שיר הוא כלי של זיכרון ושל נבואה – אמצעי להעריך את העבר המופלא שלנו ולהתחייב מחדש לעתיד המובטח והמרהיב אף יותר שמצפה לנו. משום כך אנחנו מצווים לדקלם אותו יום אחר יום, בכל זמן ובכל מקום. מפני שהשירה הזאת מכילה בתוכה את הגרעין ואת התמצית של הקיום היהודי, עלינו לשים לב למילותיה ולמסר שלה ולשיר יחד עם משה רבנו את ההמנון הגדול הזה של תולדות העם היהודי והעולם בכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
