ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
על אף שרוב בני ישראל, כפי שאנחנו למדים ממדרשים מסוימים (יש, כמובן, מדרשים אחרים שמציגים דעה הפוכה), ניסו להיטמע בחברה המצרית, המצרים עצמם תמיד ראו בבני ישראל אלמנט נוכרי וזר בתוכם. המצרים חשדו בבני ישראל שאינם נאמנים לאימפריה המצרית בלבם, ולא משנה אלו הכרזות פומביות השמיעו בעניין זה.
החשדנות הבלתי פוסקת הזאת והסלידה הבלתי רציונאלית מיהודים, חרף העובדה שהם היו הכלי שאפשר את קיומה ושגשוגה של מצרים מימי יוסף והלאה, היו הרקע שהיה נחוץ לפרעה כדי להצליח בשעבוד בני ישראל, שהתרחש בן-לילה כמעט. בלי הטינה הפנימית כלפי בני ישראל, שהייתה טבועה עמוק בחברה המצרית, כך מסתבר, לא היה פרעה מצליח לדכא ולשעבד מיליוני אנשים בארצו.
התורה מציינת את העובדה שאת משה רבנו משתה מימי היאור בתו של פרעה עצמו. במסורת היהודית המעשה הטוב החריג הזה זיכה אותה בחיי עולם הבא. המסקנה מזה היא שלא היו מצרים רבים שנהגו כמותה ומשו תינוקות יהודים ממלתעות התנינים במימי היאור. העובדה שתושבי מצרים רחשו שנאה ארוכת ימים כלפי בני ישראל היא זו שאפשרה לפרעה לשעבד את תושביה העבריים של האימפריה המצרית בימים ההם ואף לבצע בהם רצח-עם.
אין ספק שאפשר לערוך השוואות בין המצב במצרים לשואה ולאווירה האנטישמית השוררת באירופה הדמוקרטית היום. המצרים סבלו לא מעט מהמכות שהקב"ה הנחית עליהם בגלל קשיות לבו של פרעה וסירובו לשלח את בני ישראל. כל מפרשי התורה מעלים את השאלה הגדולה של ענישה קולקטיבית, דבר שעל פניו נראה קיצוני ולא הוגן.
אך התשובה לשאלה המהותית הזאת טמונה בהלך הרוח של האוכלוסייה המצרית שכבר תיארנו, הלך רוח ששרר במצרים הרבה לפני שאותו פרעה עלה לשלטון. המצרים כבר קצו בבני ישראל ונטרו להם טינה על נוכחותם בארצם. יש ביטוי יהודי שאומר "אין מלך בלא עם".
גם השואה, על אף שתוכננה ובוצעה על ידי השלטון הנאצי, לא הייתה יכולה להגיע לממדים שהגיעה בלי ההשתתפות הסבילה והפעילה של האוכלוסיות המקומיות באירופה. הקב"ה צפה וקבע מראש, כמובן, את שעבוד בני ישראל במצרים ואף סיפר על כך לאברהם אבינו מאות שנים לפני שהשעבוד החל. ובכל זאת, כפי שהמחשבה היהודית מדגישה שוב ושוב, זה לא פוטר, בשום פנים ואופן, את החוטא מעונש על התנהגותו ומלשלם את החשבון על מעשיו. רק ימים יגידו מה יהיה החשבון על השואה. אך אין ספק בלבי שהחשבון, כמו כל ענייני ההיסטוריה, ייסגר וישולם במלואו בסופו של דבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
